צער בעלי חיים – הבדלי גרסאות

המושג "צער בעלי חיים" משמש לעתים קרובות כביטוי תחליפי ל"מניעת [[התעללות]] בבעלי חיים".

קיימת מחלוקת בפירוש המושג בין תומכי גישת [[זכויות בעלי חיים]] המרחיבים אותו לבין אלו המצמצמים את המושג למניעת [[סבל]] בלתי הכרחי, כאשר המונח "בלתי הכרחי" ניתן לפרשנות. אחד הנושאים בהן המחלוקת באה לביטוי הוא נושא [[ניסויים בבעלי חיים]] וה[[חלופות לניסויים בבעלי חיים|חלופות להם]].

ב[[יהדות]] מופיע המושג כבר במאות הראשונות לספירה כ[[מצווה]]. בעת החדשה [[הממלכה המאוחדת]] הייתה חלוצה במערב בחקיקת [[חוק]]ים כנגד התאכזרות לבעלי חיים. החוקים הראשונים נחקקו ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] נגד התאכזרות בבעלי חיים הקשורים לאדם כמו [[כלב]]ים ו[[סוס]]ים במקביל להיתר להמשיך ל[[צייד|צוד]] בעלי חיים דומים כמו [[שועל]]ים. חוקים אלו עודכנו במהלך השנים והכילו תחומים נוספים בעקבות בריטניה, לרוב אחרי מאבקים, נחקקו חוקים דומים בארצות רבות נוספות, ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]] יש סדרת חוקים להגנה על בעלי חיים;{{הערה|1= Cruelty to Animals Act 1835, Cruelty to Animals Act 1849 and Cruelty to Animals Act 1876}}{{הערה|1=[http://animallaw.us Animal Protection Laws of the USA & Canada (Third Edition)], [http://tarlton.law.utexas.edu/dawson/cruelty/cruelty.htm Cruelty to Animals Acts in the United States (2001)] }} למרות חוקים אלו, מעמדם המשפטי וזכויותיהם של בעלי החיים נחותים מזה של האדם. רוב החוקים הקיימים נועדו להגן על חיות [[חיית מחמד|מחמד]] [[ביות בעלי חיים|ומשק]], ומאשרים את זכותן של חיות אלו למחסה, מים, מזון, טיפול רפואי אלמנטרי. כמו כן הם אוסרים על עינוי בעלי חיים ועל הריגתן באכזריות. בחלק מהמדינות הוחלט כי [[שחיטה כשרה]] נכנסת לקטגוריה של הריגה באכזריות והיא נאסרה.

*צריכת [[ביצת חופש|ביצי חופש]] של [[תרנגול הבית|תרנגולות]] שאינן כלואות בכלוביב[[כלוב סוללה|כלובי סוללה]];

* מגבלות על [[ניסויים בבעלי חיים|ניסויים]] בבעל חיים ומציאת חלופות לניסויים אלו;

* הימנעות מניתוחיםמ[[ניתוח|ניתוחים]] מיותרים כהתנסות בתהליכי למידה (ניתוח [[צפרדע (סוג)|צפרדעים]] על מנת לראות איך [[לב|ליבן]] פועם);

הצעה אחת לסיבה ולהתפשטות המושג העלה [[סטיבן פינקר]] בספרו [[The Better Angels of Our Nature]]. לשיטתו יכולת ה[[אמפתיה]] הבסיסית מקורה ב[[פסיכולוגיה אבולוציונית]] מפני שהיא משפרת את יחס האדם לסביבתו האנושית הקרובה. במאות האחרונות החל תהליך של הרחבת מעגלי האמפתיה, שמקורו (בין השאר) בצורך להבין ולהזדהותול[[הזדהות (פסיכולוגיה)|הזדהות]] עם יותר ויותר שותפים לסחרל[[מסחר|סחר]] וליחסיול[[יחסי גומלין בין אורגניזמים|יחסי גומלין]]. מאחר ותהליך זה אינו מנוהל [[רציונליזם|רציונלית]], אין הוא עוצר בתכליתב[[מטרה (תכלית)|תכלית]] קיומו והוא ממשיך וכולל מעגלים רחבים והולכים.

:בנוסף לכך, על פי [[פרויד]] ו[[נורברט אליאס]] לבני האדם יכולת להטמיע "טבע שני" בתקופהב[[התפתחות מוסרית|תקופה קריטית בילדותם]]. ערכים שהוטמעו בתקופה זו הופכים למניעים [[רגש|רגשיים]] רבי עוצמה.