אבל בית מעכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסקר ארכאולוגי
תיקון מידע שגוי. אין במקרא סיפור על כיבוש אבל בית מעכה
שורה 6:
במקום התקיימה ככל הנראה ה[[עיר]] העתיקה אבל המוזכרת ב[[מקרא]] כ"אבל בית מעכה". אבל הייתה עיר [[כנען|כנענית]] מ[[תקופת הברונזה]] הקדומה (מ[[האלף ה-3 לפנה"ס]]), שבהמשך (באמצע [[האלף ה-2 לפנה"ס]]) הייתה שייכת ל[[מונרכיה|ממלכת]] [[תל חצור|חצור]] הכנענית.
 
אבל מצוינת ברשימת הערים שכבש [[תחותמס השלישי]] [[פרעה|מלך]] [[מצרים העתיקה|מצרים]] בשנת [[1468 לפנה"ס]].{{הערה|1=[[יוחנן אהרוני]], ''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=7486867#139.2725.4.fitwidth ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית]'', עמוד 131}} לפי המקרא, נכבשה אבל בית מעכה לא נכבשה על ידי [[ממלכתבני ישראל המאוחדת]]בתקופת בראשותיהושע [[דוד(יג, המלך]]יג): ב[[המאהוְלֹא ה-10הוֹרִישׁוּ לפנה"ס|מאהבְּנֵי היִשְׂרָאֵל, אֶת-10הַגְּשׁוּרִי לפנה"ס]],וְאֶת-הַמַּעֲכָתִי; נקראהוַיֵּשֶׁב "אבלגְּשׁוּר ביתוּמַעֲכָת מעכה"בְּקֶרֶב ושוייכהיִשְׂרָאֵל לנחלתעַד [[שבטהַיּוֹם נפתלי]].הַזֶּה, במקראואף מצויןלא כיבתקופת [[שבעדוד, בןשכן בכרי]]נאמר שיואב נאלץ לצור על העיר, ש[[מרדוזאת הסיבה שבעששבע בן בכרי|מרד]] ב[[בחר לנוס אליה. בסיפור מלחמת דוד המלך]]בעמונים מוזכר כי מלך מעכה שלח 1000 מחייליו להילחם לצד ארם ובני עמון (שמואל ב י, הסתתרו), בעיראבל זאת.כאשר [[האישהניגפו החכמהבקרב, מאבלנאלצו ביתלחתום מעכה|אישהעל חכמההסכם מאבל]]הברית שכנעהעם אתדוד: תושביוַיִּרְאוּ העירכָל-הַמְּלָכִים למסורעַבְדֵי אתהֲדַדְעֶזֶר, המורדכִּי לידינִגְּפוּ [[יואבלִפְנֵי בןיִשְׂרָאֵל, וַיַּשְׁלִמוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַבְדוּם (שמואל ב י, צרויה]]יט).
 
במקרא מצוין כי [[שבע בן בכרי]], ש[[מרד שבע בן בכרי|מרד]] ב[[דוד המלך]], הסתתר בעיר זאת. [[האישה החכמה מאבל בית מעכה|אישה חכמה מאבל]] משכנעת את יואב, שר הצבא של דוד, לא לפגוע בעיר בטענה כי הוא פוגע ב'שלומי אמוני ישראל', כלומר פגיעה בברית שנכרתה בינם לבין דוד, והמצור על בית מעכה הוא למעשה הפרת הברית. לכן תגובתו המהירה של יואב 'חלילה לי'. האישה החכמה משכנעת את תושבי העיר למסור את המורד לידי [[יואב בן צרויה]].
ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]] נכבשה אבל בידי [[מלך]] [[ארם]] [[בן הדד הראשון]]: {{ציטוטון|וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ עַל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת '''אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה'''; וְאֵת, כָּל-כִּנְרוֹת, עַל, כָּל-אֶרֶץ נַפְתָּלִי|{{תנ"ך|מלכים א|טו|כ}}}},{{ש}} וב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]] בידי מלך [[ממלכת אשור|אשור]] [[תגלת פלאסר השלישי]]: {{ציטוטון|בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת '''אָבֵל בֵּית מַעֲכָה''' וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה|{{תנ"ך|מלכים ב|טו|כט}}}}.