יפתח הגלעדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון)
אין תקציר עריכה
שורה 19:
יפתח מוזכר במקרא כבנו של גלעד ואישה [[זנות|זונה]] ולכן גירשו אחיו אותו מנחלת אביו. ככל הנראה היה בן [[שבט מנשה]]. יש פרשנים המעירים כי הביטוי זנות בהקשר לאימו הוא בשל היותה [[פילגש]]ו{{הערה|ראו פירושו של הרד"ק.}}, מאחר שלפילגש אין [[כתובה]] ולכן קשרי נישואים אלה מכונים במקרא כך. פירוש אחר הוא בשל היותה אשה משבט אחר{{הערה|ראו פירושם של הרד"ק והרלב"ג. שהסתמכו על ה[[תוספתא]]: "והוו קרון לה פונדקיתא, דרחימת גברא דלא משבטה" (תרגום, שם). כלומר, קראו לה זונה כיוון שאהבה אדם שאינו משבטה "להיות נוטה ממה שראוי להינשא לאחד ממשפחתה, שלא תיסוב נחלה ממטה למטה".}} כאשר בזמנם נמנעו מלהתחתן בין השבטים השונים בשל סיבות שונות. כפי שאמרו לו אחיו כמתואר במקרא: "לא תנחל בבית אבינו, כי בן אשה אחרת אתה".
 
הוא אסף סביבו "אֲנָשִׁים רֵיקִים"{{הערה|השווה לאנשים שהתקבצו עם דוד, שמואל א כב, ב; ועם אבימלך, שופטים ט, ד }} "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב".{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יא|ג}}.}}, בצפון עבר הירדן המזרחי. כאשר נלחמו [[עמון]] בישראל, ראו זקני ישראל שאין מנוס מלהזעיק לעזרה את יפתח, וקראו לו שיובילם במלחמה. בתחילה נטר להם [[כעס|טינה]], אך לבסוף הסכים, בתנאי שיהיה להם לראש.
 
יפתח שולח לבני עמון שליחים לברר את סיבת המלחמה. בני עמון טוענים בתשובתם, כי עם ישראל בהעלותו ממצרים גזל את ארצם. בתשובתו הנגדית גולל יפתח את האירועים ההיסטוריים המוכיחים כי בני עמון סירבו לבקשת משה לעבור דרך ארצם בדרך לארץ ישראל, ושהארץ שייכת לבני ישראל.