ג'ין סיברג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3:
== קריירת המשחק ==
ג'ין סיברג נולדה במרשלטאון, [[איווה]]
בגיל 17 לוהקה לתפקיד [[ז'אן ד'ארק]] בסרטו של [[אוטו פרמינגר]], "Saint Joan" ("[[סיינט ג'ואן]]"), המבוסס על מחזהו ההיסטורי של [[ג'ורג' ברנרד שו]].{{הערה|1=המחזה של שו תורגם לעברית על ידי [[יעקב אורלנד]] בשם "[[ז'אן דארק (מחזה)|יוהנה הקדושה]]"}} סיברג נבחרה לתפקיד מבין יותר מ-3,000 מועמדות אחרות.{{הערה|שם=jean|1=[http://www.saintjean.co.uk/menu2.htm Jean Seberg - Biography]}} על אף שהסרט נקטל על ידי מבקרי הקולנוע, הוא הזניק את הקריירה של סיברג שהפכה לכוכבת בן-לילה, ולוהקה לסרט נוסף של פרמינגר, "Bonjour Tristesse" ("[[שלום לך, עצבות (סרט)|שלום לך, עצבות]]") שיצא כשנה לאחר מכן. ב-1959 הופיעה בסרט ה[[בריטניה|בריטי]] "The Mouse that Roared" ("[[העכבר ששאג]]") לצידו של [[פיטר סלרס]]. ב-1960 היא הופיעה בסרטו הצרפתי של [[ז'אן-לוק גודאר]] - "À bout de souffle" ("[[עד כלות הנשימה]]"; מוכר גם בשמו ה[[אנגלית|אנגלי]] "Breathless"). הסרט, בו כיכבה סיברג לצידו של [[ז'אן-פול בלמונדו]], זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם, וסימן את תחילתו של [[הגל החדש בקולנוע הצרפתי]]. סיברג הפכה ל[[ידוען|ידוענית]] ולסמל [[אופנה]] הן בצרפת והן ב[[הוליווד]], והחלה לזכות בתפקידים בכירים בתעשיית הקולנוע, כשהחשוב שבהם הוא בסרט "Lillith" ("[[לילית (סרט)|לילית]]"), סרטו האחרון של [[רוברט רוסן]] בו כיכבו גם [[וורן ביטי]], [[פיטר פונדה]] ו[[ג'ין הקמן]]. בשנים לאחר מכן דעכה במקצת הקריירה שלה, והיא הופיעה יותר בסרטים אירופיים ובעיקר צרפתים. ב-[[1969]] הופיעה בתפקיד הנשי הראשי בסרט [[המכורים לזהב]], המבוסס על ה[[מחזמר]] "צבע את עגלתך" של [[אלן ג'יי לרנר|לרנר]] ו[[פרדריק לווה|לווה]], לצדם של [[לי מרווין]] ו[[קלינט איסטווד]], אם כי בשירים [[דיבוב|דובב]] קולה. תפקידה הגדול האחרון היה בסרט האסונות "Airport" ("[[נמל תעופה (סרט, 1970)|נמל תעופה (1970)]]"), בו כיכבו כמה מן הכוכבים הגדולים של התקופה - [[ברט לנקסטר]], [[דין מרטין]] ועוד. סיברג אף שיחקה בשני סרטיו היחידים של בעלה השני [[רומן גארי]], "Oiseaux vont mourir au Pérou, Les" ("הציפורים באות למות בפרו") ו-"!Kill" ("הרג").
|