פסק דין קיובל נגד רויאל דאץ' – הבדלי גרסאות

פסק הדין זכה להד תקשורתי רחב. יש הסבורים ולתוצאותיושלתוצאותיו יהיו השפעות מרחיקות לכת, ייתכן שאף עדשעד כדי ריקון ה-ATS מתוכנו. נטען שהואשפסק הדין חותר תחת מורשת משפטי נירנברג ומחליש באפןבאופן מהותי את דיני זכויות האדם המודרניים{{הערה|שם=Corporate Accountability in Conflict Zones: How Kiobel Undermines the Nuremberg Legacy and Modern Human Rights |[http://www.harvardilj.org/wp-content/uploads/2010/11/HILJ-Online_52_Giannini_Farbstein1.pdf Corporate Accountability in Conflict Zones: How Kiobel Undermines the Nuremberg Legacy and Modern Human Rights, Giannini & Farbstein, Harvard International Law Journal, November 2010 ]}},. כאשרהיתה גםביקורת על שגיאות עובדתיות של שופטי הרוב בערכאת הערעור הראשונה זכו לביקורת (נכסיה של חברת I.G Farben הוחרמו בחלקם והושמדו בחלקם, תאגידים נוספים שתמכו במשטר הנאצי פורקו). עוד נאמר כי פסק הדין יוצר [[מדרון חלקלק]] בו יוכלו תאגידים לפעול כמדינות פרטיות ללא כל אחריות לדיני זכויות אדם, – בדיוק ההפךבניגוד ממטרותלמטרת המשפט הבינלאומי{{הערה|[http://america.aljazeera.com/opinions/2014/2/supreme-court-daimlerbaumanhumanrightsargentina.html Supreme Court ruling shields corporations from accountability, Lauren Carasik, Aljazeera America, February 2014]}}. עוד נטען שהחוק חותר תחת מדיניות הממשל האמריקאי לעניין זכויות אדם.{{הערה|שם=Kiobel Ruling Undermines U.S. Leadership on Human Rights|[http://www.humanrightsfirst.org/press-release/kiobel-ruling-undermines-us-leadership-human-rights Kiobel Ruling Undermines U.S. Leadership on Human Rights, Human Rights First, April 2013]}}. מנגד נטען שה-ATS מלכתחילה לא היווה כלי עזר משמעותי ושאולי "הריגתו" באמצעות הפסיקה שקבעה שאין לו תחולה חוץ-טריטוריאלית תביא דווקא לחיקוקלחקיקה חוק אחרחדשה אשר כן יגןתגן על זכויות האדם באפןבאופן מקיף יותר{{הערה|שם=The Future of Human Rights Litigation After Kiobel; Roger P. Alford|1=[http://scholarship.law.nd.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2079&context=law_faculty_scholarship The Future of Human Rights Litigation After Kiobel, Roger P. Alford, Notre Dame Law School, 2014]}}.