הקפות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 17:
 
מנהג ההקפות בשמחת תורה הוא ככל הנראה מנהג מאוחר שהחל ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]].{{הערה|ספר המנהגים (טירנא) שמיני עצרת}} בזמן [[הראשונים]] מוזכר מנהג של הוצאת ספרי התורה מההיכל בשמחת תורה בלי הקפות. ה[[רמ"א]] במאה ה-16 כבר מזכיר גם את הנוהג של הקפות ושל שמחה המלוות את הוצאת הספרים. בזמנם היה נהוג לילך מסביב הבימה בשירה שלוש או שבע פעמים.{{הערה|משנה ברורה סי' תרס"ט ס"ק י'}} המנהג לרקוד מסביב הבימה ולא להקפיד על מספר ההקפות, הוא מנהג יותר מאוחר. על אף שכיום נהוג לערוך ההקפות ברוב קהילות ישראל, בעבר לא התקבל המנהג בחלק מקהילות מערב אירופה ואף נתקל בהתנגדות נחרצת.
 
מנהג ההקפות השניות החל בשנות ה-40 של המאה ה-20 ב[[תל אביב]], פרי יוזמה של רבה, הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]]. הרב פרנקל יזם את האירוע כדי להזדהות עם קהילות [[אירופה]] שלא יכלו לחגוג את החג עקב [[שואת יהודי אירופה|השואה]] שבה היו נתונים באותה תקופה. המנהג התפשט מאז לכל הארץ, בעיקר כיוזמה של בתי כנסיות וישיבות, אבל תמיד זוכה לשיתוף פעולה של הרשויות, ובעיקר נועד לחבר הציבור שלא יכול או מעוניין לחגוג בבתי הכנסיות בחג עצמו על ידי הבאת החגיגות לכיכרות במרכזי הערים והוספת כלי נגינה והגברה שאותם לא היה אפשר להוסיף במהלך החג.
 
[[קובץ:חתונה בברסלב.ogv|200px|ממוזער|כלה נכנסת תחת החופה ומקיפה את החתן בעזרת אמה]]