פליטים יהודים ממדינות ערב – הבדלי גרסאות

[[יהדות ארצות האסלאם#רדיפות|רדיפות נגד יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים]] לא היו מאורע נדיר, והתנכלויות כנגד יהודים כללו איומים, מעשי [[שוד]], [[שריפה]] של רכוש, [[סקילה (עונש מוות)|סקילה]], הכאה ואירועי [[טבח]] המוניים שהסתיימו לעתים במותם של מאות ואלפי יהודים. בין אירועי הטבח הגדולים ביותר כנגד יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים ניתן למנות לדוגמה את [[פוגרום גרנדה]], [[הטבח ביהודי פאס (1033)]] ואת [[אל-מוואחידון#יחס ללא-מוסלמים|רדיפות אל-מוואחידון]]. לעומת זאת, [[ימי הביניים]] היא גם התקופה בה יהודי ארצות האסלאם זכו לפריחה תרבותית גדולה שהתבטאה בין השאר ב[[תור הזהב של יהודי ספרד]], וגם התקופה בה העולם המוסלמי חווה את [[תור הזהב של האסלאם]], והתקיימו השפעות הדדיות בין שתי התרבויות. על סמך השפעות הדדיות אלו, ישנם היסטוריונים יהודים אירופאים בני [[המאה ה-19]] כגון [[צבי גרץ]] שהשתמשו במונחים כגון "הרמוניה" כדי לתאר את היחסים בין יהודים למוסלמים בימי הביניים. בצורה זו הם גם ביקרו כדרך אגב את היחס כלפי יהודים בחברה האירופאית-נוצרית בת זמנם.{{הערה|לדיון היסטוריוגרפי, ראו למשל: מרים פרנקל, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.14.pdf תיבת ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים - ציוני דרך וסיכויים], '''פעמים''' 92 (תשס"ב), מכון בן צבי, עמ' 24-30.}} אולם ישמקובל בקרב חוקרים בני ימינו שטועניםלהתייחס שהשקפהלהשקפה היסטורית זאת מהווה כ[[מיתוס]],{{הערה|Mark R Cohen, '''Islam and the Jews: Myth, Counter-Myth, History''', Jerusalem Quarterly 38, 1986, pp. 125-137}} תוך אזכור מעמדם החברתי והמשפטי הירוד של יהודים והרדיפות כנגדם בתקופות שונות.