דוד פוברסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי מידע מהספר 'גאוני פולין האחרונים'
הוספתי את מטרת הזמנתו ליח"ל
שורה 6:
נישא לצפורה, בתו של רב דוד דב קרייזר, מראשי ישיבת קלעצק{{הערה|רוחמה שיין, '''הכול לאדון הכל'''.}}. הרב [[אריה לייב מאלין]] היה גיסו{{הערה|1=[http://matzav.com/rav-shalom-menashe-gottlieb-zt%E2%80%9Dl כתבה על פטירתו מאת שלום מנשה גוטליב].}}. לאחר חתונתו הצטרף ל[[כולל אברכים|כולל]] של הרב [[אלחנן וסרמן]] ב[[ברנוביץ']] ולעתים הגיד שיעורים בישיבתו של הרב וסרמן. באותה עת הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו ישועת דוד.
 
בשנת תרח"ץ (1938) הוזמן על-ידי הרב דוד מינצברג, המנהל הרוחני של 'ישיבת חכמי לובלין', להצטרף לצוות הישיבה וללמד בה. מטרת הזמנתו היתה להוסיף לישיבה את דרך הלימוד הליטאית, והוא אמור היה ללמד מסכתות מסדר נשים, ולהיות נושא-ונותן בסדר קדשים. ר' דוד ביקר בישיבה ביקור-היכרות שארך שמונה ימים, ובו התוודעהעביר שיעורים לתלמידי הישיבה, והתוודע לחכמי הישיבה ובראשםובהם ראש הישיבה ר' אריה צבי פרומר, הגאון מקוז'ליגוב. בתום הביקור חזר ר' דוד לביתו בברנוביץ', כשטרם החליט אם יקבל את המשרה, אך פרוץ מלחמת העולם השניה סתם את הגולל על האפשרות הזו.<ref>{{צ-ספר|שם=גאוני פולין האחרונים|מו"ל=אהרן סורסקי|שנת הוצאה=תשמ"ג|עמ=רמ-רמה}}</ref>
 
בשנת [[תש"א]] עלה לארץ ישראל עם משפחתו. זמן קצר לאחר מכן התמנה לר"מ ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים]] של [[חסידות חב"ד]] ב[[תל אביב]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/34/3 תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד]}}. באלול [[תש"ד]] נענה להזמנת הרב כהנמן לכהן כראש ישיבה ב[[ישיבת פוניבז']], לצד הרב [[שמואל רוזובסקי]]. יחד עמו הביא כמה תלמידים, בהם הרב [[מרדכי שלמה ברמן]] שלימים התמנה אף הוא לאחד מראשי הישיבה.