הבדלים בין גרסאות בדף "חוות כנרת"

נוספו 48 בתים ,  לפני שנתיים
מ
ויקיזציה
מ (ניקיון פרמטרים בתבנית מוזיאון (תג) (דיון))
מ (ויקיזציה)
החווה הוקמה על אדמות [[דלייקה]] ו[[אום ג'וני]], שנרכשו ב-[[1905]] על ידי פקיד [[יק"א]], [[חיים מרגליות קלווריסקי]]. עקב ביקורת יק"א על הקניה הגדולה העביר קלווריסקי שליש מהאדמות לארתור רופין שהחליט להקים על האדמות הללו חווה למטרת לימוד חקלאות. שמה של החצר ניתן לה על ידי [[ש"י עגנון]] ובכך השיב לימה את שמה המקראי. ב-[[1908]] התיישבה במקום קבוצת פועלים מ[[רומני (אוקראינה)|רוֹמנְי]] שב[[אוקראינה]] והחלה את הבנייה במקום סביב [[חאן (מבנה)|חאן]] שסביבו ניתן היה לבנות ללא צורך בהיתר מיוחד. במקום הוקמו חדר אוכל, מחלבה, רפת, אורווה, [[לול]], [[אסם]] ושובך יונים. לאחר מכן נעשו גם ניסיונות של גידולים שונים, כשהמים נשאבו מ"[[בית המוטור]]" שהוקם על [[ירדן (נהר)|הירדן]]. מאוחר יותר באותה שנה חברים מיק"א ייסדו בסמוך לחווה את [[כנרת (מושבה)|המושבה כנרת]].
 
האגרונום [[משה ברמן]] התמנה למנהל החווה מטעם המשרד הארצישראלי ווהוא שכנע קבוצת פועלים עבריים, שקודם לכן עבדה איתו בבן שמן, לעבד את אדמת כנרת. חברי הקבוצה מנו שמונה בחורים: [[צבי יהודה]], אריה אברמסון, יוסף אלקין (אלקנה), [[ישראל בלוך]], [[תנחום תנפילוב]] (שלשתם מהקומונה הרומאנית), גרשון גרינפלד (חׂרש), מ. טיומקין וישראל קורנגולד. אליהם הצטרפו בחורה אחת, [[שרה מלכין]], וכן מזכירו של ברמן, הפייטן הצעיר [[ר' בנימין]]{{הערה|עבר הדני, "חיים צימרמן- איש הגליל", הוצאת טברסקי, 1954 עמ' 30}}. בהמשך הגיעה לחווה קבוצה מפועלי [[רחובות]] בהנהגת [[בן ציון ישראלי]], [[מאיר רוטברג]] ו[[נח נפתולסקי]] ("שלישיית יחד"). בקבוצה זו הגיעה לראשונה לכנרת רחל בלובשטיין היא [[רחל המשוררת]]. ברמן חשב שכבר בשנה הראשונה יהיו רווחים אך בתום כשנה, ב-[[1909]], החלה מתיחות בין ברמן לפועלים ושנת המשק הראשונה הסתיימה בהפסדים. חלק מפועלי רחובות ובהם "שלישיית יחד" ו[[ממש"י]] עזבו את החווה ועברו לגור ולשמור ב"בית המוטור" עקב מתיחות זו. בעקבות העימותים בין ברמן לפועלים החליט רופין ב-[[1910]] לעשות ניסוי על אדמת [[אום ג'וני]] - להקים חווה שתימסר לניסיון לשנה לקבוצת פועלים שתנהל את המשק בכוחות עצמה ותעבד את האדמה על אחריותה. ועד החורש קיבל את ההצעה וכך הונח היסוד לקבוצה הראשונה, שזכתה לכינוי "אם הקבוצות" -, [[דגניה א'|דגניה]],. זו שהוקמההוקמה בסוףבשלהי 1909.
 
ב-פברוארבפברואר [[1911]] פתחו הפועלים בשביתה נגד ברמן', אותה ארגנו [[ברל כצנלסון]] ו[[יוסף בוסל]]. רופין הגיע למקום והחליט לפטר את ברמן וכמו כן להחליף את כל צוות הפועלים. קבוצת הפועלים שהקימה בעצמה את המקום עזבה. לחווה הגיע האגרונום [[יואל גולדה]] וקבוצת פועלים חדשה. אך מצב החווה לא השתפר ורופין הגיע למסקנה שיש לשנות את גידול התבואה לגידול אחר. היחסים בין גולדה והפועלים השתפרו. בעיית החווה הייתה שאדמותיה הטובות נמסרו לדגניה, וברשותה נשארה אדמה פחות טובה.{{הערה|[[ברכה חבס]], "החצר והגבעה" עמ' 35}}.
 
בשנת 1911 חכרה [[חנה מייזל שוחט]] שטח אדמה סמוך, על מנת להקים חווה לימודית בשם "[[חוות העלמות]]", להכשרת פועלות לעבודה חקלאית כדי שתוכלנה לעזור לבעליהן האיכרים או להתפרנס מחקלאות בכוחות עצמן. בחווה הקצו לה ולשש התלמידות הראשונות שני חדרים. כעבור שנה, מספר התלמידות גדל לכ-15. החוויות של רחל המשוררת מהחווה באו לידי ביטוי בשיריה. מבנה החווה הוחרם על ידי השלטון הטורקי ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולא נפתח מחדש בתום המלחמה.
בשנת [[1912]], לאחר שהייה ב[[חדרה]] ובגליל, הובאו לחווה על ידי [[שמואל יבנאלי]] קבוצת משפחות יהודיות מתימן שכונו בשם "[[תימני כנרת]]". המשפחות חיו בתנאים גרועים, אך המשיכו להתגורר במקום למרות הקשיים.
 
בשנת 1912 החווה עברה לקבוצת עולים מ[[ארצות הברית]] בראשות [[אליעזר יפה]], שנקראה "האיכר הצעיר", קבוצה זאת התפרקה לאחר פרק זמן קצר. בשנת 1913 עמדה החווה לקרוס כלכלית, לצורך הצלתה הזעיק רופין מ[[כפר אוריה]] את בן ציון ישראלי וחבורתו, וביניהם [[אהרון דוד גורדון|א.ד. גורדון]], [[בן-ציון ישראלי]] ו[[יוסף זלצמן]]. קבוצה זאת הגיעה לחווה ב-[[2 בנובמבר]] 1913 וייסדה בה את [[כנרת (קבוצה)|קבוצת כנרת]].{{הערה|מרדכי נאור, "כנרת - החווה והחצר - מערש ההתיישבות לאתר שימור", עמ' 22}}.
 
== החווה במלחמת העולם הראשונה ואחריה ==
 
== החווה לאחר הקמת המדינה ==
מ-[[1950]] ועד ל-[[1974]] שימשה החווה כבסיס [[צה"ל]]. לאחר מכן היא שוחזרה, הוכרזה כ"אתר שימור לאומי", ונפתחה במתכונתה הנוכחית ב-[[2007]]{{הערה|1=[http://www.shimur.org/article.php?id=795 חצר כנרת], באתר [[המועצה לשימור אתרים]]}}.
 
כיוםב[[שנות האלפיים]], המקום משמש כ[[מוזיאון]] וכמרכז חינוכי ערכי פתוח למבקרים.
 
== ראו גם ==