מיכאיל לסין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
מ ←‏ביוגרפיה: הגהה, replaced: דייויד ← דייוויד באמצעות AWB
שורה 5:
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הקים את [[משרד פרסום|חברת הפרסום]] "וידאו אינטרנשיונל" והיה לנשיאה. הוא היה שותף לקמפיין [[הבחירות לנשיאות רוסיה 1996|הבחירות לנשיאות רוסיה]] של הנשיא [[בוריס ילצין]] לקדנציה שנייה ב-[[1996]] ושותף פעיל להסתרת מצבו הבריאותי של ילצין מציבור הבוחרים{{הערה|[[דייוויד הופמן|דייוויד א. הופמן]], '''האוליגרכים - המיליארדרים החדשים של רוסיה''', ספריית מעריב, 2005. עמ' 332–333.}} בשנות ה-90 הייתה וידאו אינטרנשיונל בבעלותו, הלקוחה היחידה של זמן מסך לפרסומות של ערוץ [[NTV]], אז בבעלות [[ולדימיר גוסינסקי]]. בסוף שנות ה-90 נותקו היחסים בין שתי החברות.
 
בשנת [[2000]] לאחר מינויו הרשמי של [[ולדימיר פוטין]] לקדנציה הראשונה שלו כ[[נשיא רוסיה]], מינה את מיכאיל לסין מחדש לתפקיד שר העיתונות ב[[ממשלת קסיאנוב]] לאחר שכיהן כשר העיתונות והדפוס החל מ[[ממשלת סטפאשין]] וכיהן גם תחת [[ממשלת פוטין הראשונה]]. בפרשת [[גזפרום]] וסילוקו של גוסינסקי מהשליטה בערוץ NTV שימש לסין כמתווך לכאורה בין גוסינסקי לאנשי [[הקרמלין]], אך לדברי גוסינסקי לסין הוא שאילץ אותו לקבל את תנאי הקרמלין. לדברי [[דייוידדייוויד הופמן]] {{אנ|David E. Hoffman}} שחקר את מערכות היחסים בצמרת הפוליטית והתקשורתית במוסקבה בשנות פעילותם של אישים אלו, פעלו לסין וחברו [[אלפרד קוך]] בפרשה זו ממניעים של נקמה אישית על יחסו המתנשא של גוסינסקי אליהם, והובילו למינויו של ידידם [[בוריס ג'ורדן]] למנהל NTV לאחר הדחתו של יריבם{{הערה|[[דייוויד הופמן|דייוויד א. הופמן]], '''האוליגרכים - המיליארדרים החדשים של רוסיה''', ספריית מעריב, 2005. עמ' 446–448.}}.
 
גופתו של לסין נמצאה ב-[[5 בנובמבר]] [[2015]] במלון ב[[וושינגטון די. סי.]] ולמחרת דיווח ערוץ RT כי סיבת המוות הייתה [[התקף לב]].