|
'''אקטואר''' - אדם העוסק ב'''[[אקטואריה]]''' - המדע המשתמש בטכניקות [[מתמטיקה|מתמטיות]], [[סטטיסטיקה|סטטיסטיות]] ו[[כלכלה|כלכליות]] לפתרון בעיות כלכליות שבהן משולבים מצבים של אי ודאות.
אקטואריה הינה מקצוע שעוסק '''במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכונים''' '''ואי וודאות'''. שם הדיסציפלינה או תחום-דעת שבו מבוצעים מחקרים אקדמיים בתחום נקרא מדעי האקטואריה.
המילה "אקטואר" היא התרגום לעברית של המילה האנגלית Actuary. מילה זו עצמה נגזרת, כנראה, מהמילה הלטינית Actuarius שציינה את תפקידו של פקיד בכיר ב[[הסנאט הרומי|סנאט הרומי]] (אך מהות תפקידו המדויק אינה ברורה). במשמעותה העכשווית הופיעה המילה לראשונה בכתובים בשנת 1762 כאשר חברת ה[[ביטוח]] האנגלית Equitable מינתה "אקטואר" (Actuary) לשמש כמנהל הטכני והאדמיניסטרטיבי שלה.
אז מהי בעצם אקטואריה? כל מי שלמד תואר פיננסי ובמסגרתו קורס או יותר בתורת המימון מכיר את ההבחנה המקובלת בין מימון בתנאי ודאות לבין מימון בתנאי אי ודאות.
המונח הפך לנפוץ, במשמעותו המקובלת היום, בבריטניה, בתחילת [[המאה ה-19]] עם ייסוד המכון הבריטי לאקטואריה (Institute of Actuaries) ב-[[1848]].
'''מימון בתנאי ודאות,''' '''שבו אנו לומדים בשנה שנייה בתואר הראשון בכלכלה את הנושאים הבאים''':
לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת [[המאה ה-20]] ייסדו מרבית מדינות אירופה, וכן ארצות הברית וקנדה, ארגונים אקטואריים במטרה לקדם את ענייני המקצוע, לקבוע כללי התנהגות, [[אתיקה מקצועית]] ו[[תקן|תקנים]].
1) חישובי הון (ערך עתידי, ערך נוכחי);
2) חישוב ערך איגרות חוב ומחיר מניות;
3) קריטריונים לקבלת החלטות השקעה;
4) בניית תזרים מזומנים וחישובי כדאיות פרויקטים;
5) מבנה הון ומנוף פיננסי;
6) מבנה הון וערך הפירמה (גישת מודליאני – מילר);
7) מחיר ההון של הפירמה;
8) חישובי כדאיות פרויקטים עם הלוואות ייעודיות עסקאות חכירה – '''איננו אקטואריה'''. '''למעט כאשר אנו עושים שימוש בריבית שוק מותאמת לסיכון לצורך חישוב ערך מניות, חישובי כדאיות פרויקטים, תמחור איגרות חוב קונצרניות וקביעת מחיר ההון של הפירמה.'''
אבל בגדול במימון בתנאי ודאות אנו עושים שימוש בריבית שוק חסרת סיכון לצורך חישובי הון (כגון ערך עתידי וערך נוכחי של פיקדונות ותכניות חיסכון/הפקדות) וחישוב ערך איגרות חוב ממשלתיות (צמודות ולא צמודות כאחד).
'''בעוד שמימון בתנאי אי ודאות, שבו אנו לומדים בשנה שנייה בתואר הראשון בכלכלה את הנושאים הבאים''':
1) קריטריונים לקבלת החלטות השקעה בתנאי אי-ודאות (מקסימום תוחלת, תוחלת התועלת, Max-Max ,Max-Min, הורוביץ, מודל תוחלת שונות, SSD ,FSD, יישומי ניתוח הסיכון- פרמיית סיכון, פרמיית ביטוח);
2) בחירת תיקי השקעות (מודל מרקוביץ', תיקי השקעות יעילים, קורלציה בין מניות, פיזור השקעות ותועלת, רווח מפיזור הסיכון, תיק מינימום סיכון, בניית תיקים יעילים לפי סיכון נדרש, תיקי השקעות עם אפשרות ללוות ולהלוות וארביטרז');
3) המודל לתמחור נכסי הון (CAPM) והרחבותיו (עקרונות המודל, קו שוק ההון, פרופורציות השקעה אופטימליות, סיכון סיסטמטי וסיכון ספציפי, ה"ביתא" וחישובה. בדיקות תקפות מודל CAPM ומודלים נוספים כגון מודל תמחור הארביטראז';
4) מודלים אלטרנטיביים לבחינת ביצועי השקעות (הערכת ביצועי קרנות נאמנות, מדד שארפ, טריינור, ג'נסן, ממצאים אמפיריים ומבחנים לבחינת יעילות שוק ההון);
5) מח"מ, קמירות וחיסון תיקי איגרות חוב;
6) חוזים עתידיים, ארביטראז' ומכירות בחסר;
7) אופציות פיננסיות (סוגים, אסטרטגיות, שווי פנימי, שווי נאיבי, המודל הבינומי של קוקס-רוס-רובינשטיין, Put Call Parity ומודל בלק-שולס-מרטון);
8) אופציות ריאליות (RADR, With and Without Method, אופציית נטישה/חיסול, אופציית הרחבה, אופציית צמצום, אופציית דחייה ואופציה להאריך) – '''הוא למעשה אקטואריה. למרות שבתמחור אופציות אנו עושים שימוש בריבית שוק חסרת סיכון, הרי שההתאמה לסיכון נעשית באמצעות השימוש בהסתברויות הניטרליות לסיכון (הן במודל הבינומי והן במודל בלק אנד שולס) ולא באמצעות שימוש בריבית שוק מותאמת לסיכון.'''
למה מימון בתנאי אי ודאות הוא אקטואריה? מעצם ההגדרה, הרי בכל הנושאים לעיל אנו מנתחים את מרכיבי אי הודאות הגלומים בהשקעה ומכמתים אותם לכדי שיעור היוון מותאם לסיכון בין אם לצורך תמחור ובין אם לצורך ניהול הסיכונים.
אז מה בעצם אומר לנו אותו שיעור היוון המותאם לסיכון? שיעור ההיוון המותאם לסיכון אומר לנו פעם אחת שהוא מתחשב בערך הזמן של הכסף, דהיינו, שהוא מביא בחשבון את העובדה שהתזרים (או התשלום) אמור להתקבל (או להיות משולם) אי שם בעתיד ועל כן אותו שיעור היוון מורכב מרכיב שנקרא שיעור ריבית חסרת סיכון המותאם למשך החיים הממוצע של ההשקעה. פעם שנייה, שיעור ההיוון המותאם לסיכון אומר לנו שהוא מתחשב גם בסיכוני הבסיס של ההשקעה, דהיינו, שהוא מביא בחשבון את העובדה שהתזרים (או התשלום) לא יתקבל (או ישולם) במלואו או בכלל.
הסיכון הראשון שאנו נחשפים אליו בלימודי המימון בתנאי אי ודאות הינו סיכון שוק. לאמור- הסיכון שערכה של השקעה יירד, כתוצאה מתזוזה בלתי צפויה באחד או יותר מגורמי הסיכון הבאים: שיעור ריבית, שער חליפין, מדד מחירים, מחיר סחורה ומחיר ני"ע. הסיכון השני שאליו אנו נחשפים בלימודי המימון בתנאי אי ודאות הינו סיכון אשראי, דהיינו, הסיכון להפסד כתוצאה מפשיטת רגל של צד נגדי לעסקה או כתוצאה מאחד או יותר מאירועי האשראי הבאים: אי עמידה בהתחייבות, הורדת דירוג אשראי, הרחבת מרווחי אשראי ופשיטת רגל. נניח והשקעתי במניה מסוימת 100 ש"ח. אם היא ירדה מ- 100 ש"ח ל- 80 ש"ח (קרי, הפסד של 20%) אז חוויתי סיכון שוק כי היה שינוי במחיר המניה, אבל אם היא התרסקה מ- 100 ש"ח ל- 0 (קרי, הפסד של 100%) אז למעשה חוויתי סיכון אשראי, כי החברה פשטה רגל. למעשה מי שמנתח, מכמת ומנהל את הסיכונים הללו נקרא אקטואר.
אז איך זה שכולם חושבים שאקטואר זה רק מי שמתמחר סיכונים חיים וסיכונים פנסיוניים ועובד בחברות ביטוח? מדובר בלקונה/ שנוצרה בישראל ושלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) פועלת על מנת לתקנה בה. בארץ אקטוארים נחשבים רק אלו העוסקים באקטואריית סיכוני חיים (כגון: הערכת שווי חוזי ביטוח לפי 4 IFRS, תמחור חוזי ביטוח חיים (ביטוח חיסכון טהור, ביטוח ריסק טהור, ביטוח לכל החיים, ביטוח מעורב- ביטוח מנהלים וביטוחי גימלא מכל הסוגים) באמצעות בניית טבלאות תמותה אקטואריות (כגון: טבלת תמותה רגילה/ סלקטיבית/ המייצגת חשיפה לסיכונים משתנים וכיוב' טבלאות) וקצבאות חיים (קצבאות חיים קבועות/ משתנות/ דחויות/ אינסופיות וזמניות), הערכת שווי פוליסות חיים שונות (רזרבה רטרוספקטיבית/ פרוספקטיבית/ צילמר) וקביעת שווי ערכי פדיון וערכי סילוק לחוזי ביטוח חיים שונים וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני חיים) או לחילופין אלו העוסקים באקטואריית סיכונים פנסיוניים (כגון: הערכת שווי פנסיה תקציבית, הערכת שווי נכסי קריירה, הערכת מחויבות אקטוארית בגין הטבות לעובדים בהתאם ל- 19 IAS, תמחור חוזי ביטוח פנסיוניים (פנסיית יסוד, פנסיה מקיפה, פנסיה מקרן פנסיה חדשה, פנסיה מקרן פנסיה וותיקה, פנסיה תקציבית ופנסיה מוקדמת) באמצעות בניית טבלאות גריעה פנסיוניות (כגון: טבלת פעילים, טבלת עמיתי הקרן, טבלאות נשואים, טבלת גידול שכר, טבלת שיעורי נכות ודמי גמולים וכיוב' טבלאות), קצבאות חיים (קצבאות חיים קבועות/ משתנות/ דחויות/ אינסופיות וזמניות) וטבלאות תמותה אקטואריות (טבלת תמותה רגילה/ סלקטיבית/ המייצגת חשיפה לסיכונים משתנים וכיוב' טבלאות), הערכת זכויות העמיתים בקרן בגין ותק עבר וותק עתיד (פנסיית זיקנה, פנסיית אלמנה-עמית, פנסיית אלמנה-פנסיונר ופנסיית נכות), בניית מאזנים אקטואריים של קרנות פנסיה וקביעת שווי ערכי פדיון וערכי סילוק לחוזי ביטוח פנסיוניים שונים וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכונים פנסיוניים).
אולם בעולם הגדול ישנה דיכוטומיה ברורה בין אקטוארים העוסקים בסיכוני חיים, לאקטוארים העוסקים בסיכונים אלמנטריים (קרי, ביטוח כללי), לבין אקטוארים העוסקים בסיכוני בריאות, לבין אקטוארים פנסיוניים ואקטוארים פיננסיים (העוסקים בסיכונים פיננסיים).
עיוות נוסף הוא שחברות הייעוץ הגדולות בישראל מכונות בארץ הקודש משרדי רו"ח – אולם קצרה היריעה מלהכיל את כל העיוותים הקיימים בשוק הישראלי.
אז למעשה אקטואריה הינו מדע העוסק בפתרון בעיות חישוביות, בין היתר, באמצעות הרצת פרמטרים סטוכסטיים, במספר רב של מצבי עולם וביצוע חישובים על התרחישים השונים אשר התקבלו (למשל כאשר אין אפשרות דטרמיניסטית למדל את מושא המחקר). הגדרה זו נותנת ביטוי לצד הטכני של המקצוע, כיוון שהוא הצד שבאמת רכש למקצוע את התדמית שלו. מי שזה בא לו בקלות נמשך לתחומים האלה ועוסק בהם ומי שלא זה לא יותר מדי מעניין אותו. אולם השימושים של תחום האקטואריה הינם שימושים רבים ומגוונים והרבה מאוד תחומים במשק, לאו דווקא ביטוחים ולאו דווקא דברים שקשורים בפיצויים, נעזרים בשירותים אקטואריים. אם נסתכל באופן כללי היכן מועסקים מרבית אקטוארים אז בגדול ישנם 2 מקומות שונים. חלקם הגדול מועסק כמובן בחברות ביטוח ובקרנות פנסיה, מיד נגיד מילה על מה שהם עושים שם, ואחרים מתעסקים בדברים נוספים, שנתאר גם אותם.
בחברת ביטוח, אקטואר היום נדרש להציג מומחיות ספציפית, בניגוד לעבר שהיה אקטואר של חברת ביטוח וגם היום יש אקטואר ראשי לחברת ביטוח. חברות שעוסקות בתחומים ספציפיים מעסיקות אקטוארים שהם בעלי מומחיות באותם תחומים, שזה אומר מומחה לתחום הביטוח הכללי, שבתוכו יש את ביטוחי הרכוש, זה סיפור אחד (רכב, דירה וכן הלאה), ביטוחי החבות, זה סיפור אחר (ביטוחים מסוג אחר לגמרי, מה שנקרא זנב ארוך או אירועים מעטים עם משמעויות כבדות, רכבות שקורים להם כל מיני דברים, נזקי סביבה, כל מיני דברים שכאלה). לכל תחום כזה צריך שיהיה לו איזשהו מומחה.
תחום הבריאות שהוא היום עולם ומלואו. בריאות וסיעוד שגם בהם נדרשת מומחיות ספציפית וכמובן התחומים המסורתיים של ביטוחי החיים והפנסיה שככל שמתעסקות בהן חברות ביטוח וקרנות פנסיה.
אקטואר בחברה בעצם ממלא תפקיד דואלי, מצד אחד הוא נדרש לתמחר מוצרים, דהיינו להעריך את גובה הסיכון, להעריך את השכיחות והחומרה, להעריך את הפיזור לאורך זמן וכתוצאה מכך לקבוע דבר שהוא מאוד יוצא דופן בשוק המסחרי, לקבוע מראש מחיר למוצר כלשהו לפני שעלויות הייצור שלו ידועות.
אם ניקח לדוגמא ייצור של שולחן אוכל, אז יש חומרי גלם ויש שעות עבודה, ומי שבנה אותו ידע שהוא ישלם כך וכך על חומרים וכך וכך על עבודה וציפה להרוויח כך וכך ולכן תמחר מחיר מסוים. והלא בביטוח זה בדיוק הפוך - קודם קובעים את המחיר ובסוף התהליך רק יודעים כמה עלו הפוליסות שנמכרו? כמה עלו התביעות וכמה שילמה חברת הביטוח מכיסה הפרטי, תקופה לפעמים ארוכה מאוד אחרי שהיא גבתה כספים. כאן התחזית הזו שנדרשת. ומהצד השני, כיוון שאוספים כספים מראש, הם לא רווח הם סך הכל קביעה, צריך להחזיק אותם כי מה שהמבוטח מקבל זה ח'תיכת נייר (לא יפה להגיד) והבטחה והוא צריך להיות חצי איש של אמונה כדי להאמין שיקבל יום אחד את הכסף. אז ישנן דרישות מאוד ברורות אלו סכומים על חברות הביטוח להחזיק עד שיתברר כי אחרונת התביעות הסתיימה, גם אם זה לא תמיד ידוע על פי איזשהו מודל או על פי איזושהי הערכה ורק בשלב ההוא ניתן לבוא ולהכיר ברווחים ולהכריז על העסקה כעסקה שהסתיימה.
מודל קצת אחר ממה שאנו רגילים.
אקטוארים יועצים, שלא יועצים לחברות ביטוח, מתעסקים היום בהרבה מאוד תחומים. הרבה מאוד פעילות שקשורה מאוד למשל לתחום הבריאות וקופות החולים, כל השב"נים, אותם שירותים משלמים מכבי זהב, לאומית וכללית מושלם למיניהם, אלו כיסויים שעולים כסף בניגוד לסל, זה משהו שיורד לנו בדרך כלל בהוראת הקבע. זה דורש אישור מראש של משרד הבריאות לדוגמא. וזה דורש הערכות לגבי כמה הקופות יוציאו ועל כן כמה מותר להן לגבות.
עוד שורה של חברות שנותנות, החל משירותי דרך, המשך באחריות למוצרים חשמליים, כל מיני ריידרים ומיני ביטוחים נקרא לזה, אותם כתבי שירות וכל מיני דברים שאתם מחזיקים בין אם זה חלק מהמוצר הביטוחי או אם אתם קונים ישירות. בקיצור עולם ומלואו.
יש נישה של ספרים, כלומר, של גדלים שמופיעים בדוחות כספיים של חברות פרטיות שחלקן תצטרכנה ליישם IFRS עוד מעט וגם של חברות ציבוריות שמיישמות IFRS משנת 2008. ויש קבוצה של אקטוארים שעובדים בתעשייה הזו. זו תעשייה שלמה של עבודות כלכליות ואקטואריות לדוחות כספיים, למשל צורך מחויבות אקטוארית בגין הטבות לעובדים על פי כללי חשבונאות בין לאומית IFRS.
ישנה תעשייה אחרת שהיא תעשייה של חוות דעת אקטואריות לבתי משפט בתחומי הנזיקין (נכות מעבודה, נכות כללית, שארים, תלויים, ניידות וכיוצא בזה לצד התובעים בלבד), הפנסיה וההפסדים מפנסיה, הפסדי ההכנסה, איזון משאבים בין בני זוג וכו'.
ב-[[1895]] נוסדה ב[[בריסל]] [[אגודה מקצועית|אגודת]] האקטוארים הבינלאומית (IAA) המאגדת את האגודות הלאומיות ומשמשת מכשיר לארגון מפגשים וכנסים מקצועיים בינלאומיים.
ב-[[1946]] הוקמה אגודת האקטוארים בישראל. האגודה מעניקה לחבריה שעמדו בכל תנאי הקבלה (לימודים אקדמיים, לימודי השלמה באקטואריה ובחינות) את התואר "חבר מלא" (.F.IL.A.A) המוכר על ידי האגודה הבינלאומית. תקנון האגודה אוסר על חבר שאינו "חבר מלא" להשתמש בתואר "אקטואר".
המקצוע מכיר כיום בשלושה סוגים של אקטוארים, בהתאם להתמחותם העיקרית:
ב-[[1946|2015]] הוקמה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001021010 '''לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA)''']. הלשכה פיתחה 6 תכניות הסמכה באקטואריה ומעניקה לחבריה שעמדו בכל תנאי הקבלה (לימודים אקדמיים, לימודי הסמכה ובחינות) את התואר "אקטואר" מטעם הלשכה.
* אקטואר של [[ביטוח חיים]], [[פנסיה]] ו[[ביטוח בריאות|בריאות]], המתמחה בעיקר בבעיות הקשורות לתמותה, [[נכות]] וסיכוני חיים אחרים.
בגדול קיים גם* אקטואר של ביטוח כללי, המתמחה בעיקר בבעיות הקשורות לביטוחי רכוש, חבויות וניהול סיכונים פיזיים. ▼'''[http://www.iavfa.org לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל]''' מכירה כיום בשישה סוגים של אקטוארים, בהתאם להתמחותם העיקרית:
* אקטואר פיננסי, המתמחה בעיקר בבעיות הכרוכות בתנאי השקעה עתידיים בעידן של אי-ודאות.
* [http://www.iavfa.org/mra-designation '''אקטואר סיכוני שוק (MARKET RISK ACTUARY)'''] עוסק בגדול במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכוני שוק (סיכון מטבע/שע"ח, סיכון ריבית, סיכון בסיס הצמדה/מדד מחירים, סיכון מחיר ני"ע וסיכון מחיר חומרי גלם). הנושאים שבהם עוסק [http://www.iavfa.org/mra-program '''אקטואר סיכוני שוק (MRA)'''] הינם: הערכת מכשירי חוב (תמחור נייטרלי לסיכון ומודלים של המבנה העתי), משכנתאות ו- MBS (מבנה, שווקים והערכת שווי), Market VaR ומדדי סיכון אחרים (מיפוי VaR, תיקוף ES ,VaR ומדדי סיכון קוהרנטיים אחרים, שיטות אמידה פרמטריות וא-פרמטריות, מידול התלות: קורלציות וקופולות ו- EVT), תנודתיות (חיוכים ומבנה עתי), רגולציה והוראות באזל (דרישות הון מזערית, שיטות לחישוב סיכון שוק, מבחני מאמץ, תיקונים לבאזל II, באזל III וסולבנסי II) וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני שוק.
* '''[http://www.iavfa.org/cra-designation אקטואר סיכוני אשראי (CREDIT RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכוני אשראי. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/cra-program אקטואר סיכוני אשראי (CRA)]''' הינם: הערכת שווי משכנתאות סאב-פריים ואיגוח (סיכון צד נגדי, טכניקות להפחתה, פרופילים של חשיפות אשראי, השפעת בטוחות וקיזוז ו- CVA), נגזרי אשראי (סוגים ושימושים, מכניקה ומבנה, הערכת שווי, עקומי מרווחים), מימון מובנה ואיגוח (תהליך ארגון החוב והאיגוח, בעיית הסוכן וסיכון מוסרי בתהליך האיגוח, Subordination ,Tranching וחיזוק), סיכון חדלות פירעון (מתודולוגיות כמותיות, אמידת ההסתברויות לחדלות פירעון ושיעורי ההשבה מתוך מחירי שוק ומרווחים), הפסדים צפויים ובלתי צפויים, Credit VaR, רגולציה והוראות באזל (דרישות הון מזערית, שיטות לחישוב סיכון אשראי, מבחני מאמץ, תיקונים לבאזל II, באזל III וסולבנסי II) וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני אשראי.
* '''[http://www.iavfa.org/ora-designation אקטואר סיכונים תפעוליים ואינטרגטיביים (OPERATIONAL RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכונים תפעוליים, סיכוני נזילות, סיכוני מודל וסיכונים אינטגרטיביים. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/ora-program אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA)]''' הינם: חישוב ויישום RAROC, מדידה והפחתת סיכוני נזילות, מדידה וניהול סיכוני מודל, הערכת ביצועים של מערכות לניהול הסיכונים, מודלים לתיקוף VaR, ניהול סיכונים כולל (ERM), הון כלכלי, נתונים הפסדים תפעוליים (התפלגויות שכיחות/חומרה, מידול והתאמת התפלגויות, נתונים נדרשים, אקסטרפולציה מתוך הנתונים), Operational VaR, בניית מסגרות לתיאבון סיכון, רגולציה והוראות באזל (דרישות הון מזערית, שיטות לחישוב סיכון תפעולי, ניהול סיכוני נזילות, LVaR ו- LaR, מבחני מאמץ, תיקונים לבאזל II, באזל III וסולבנסי II) וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכונים תפעוליים.
* '''[http://www.iavfa.org/ira-designation אקטואר סיכוני השקעות (INVESTMENT RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכוני השקעות. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/ira-program אקטואר סיכוני השקעות (IRA)]''' הינם: בניית תיקי השקעות, ניתוח ביצועים מבוסס תיקי השקעות, בדיקות תקפות למודל לתמחור נכסי הון, Portfolio VaR ו- Component VaR, Marginal VaR, תקצוב סיכונים, SaR, ניטור סיכונים ומדידת ביצועים, קרנות גידור (אסטרטגיות של קרנות גידור, Due Diligence כלכלי וזיהוי הונאות, נזילות וניהול סיכונים של קרנות גידור), השקעות הון פרטיות (Private Equity) ורגולציה הוראות מודל הפיקוח לתעודות סל ותקנות זירת סוחר לחברות הפורקס וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני השקעות.
* '''[http://www.iavfa.org/lra-designation אקטואר סיכוני חיים (LIFE RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול בתמחור חוזי ביטוח חיים ובבניית מאזנים אקטואריים בענף החיים בחברות ביטוח. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/lra-program אקטואר סיכוני חיים (LRA)]''' הינם: הערכת שווי חוזי ביטוח לפי 4 IFRS, תמחור חוזי ביטוח חיים (ביטוח חיסכון טהור, ביטוח ריסק טהור, ביטוח לכל החיים, ביטוח מעורב- ביטוח מנהלים וביטוחי גימלא מכל הסוגים) באמצעות בניית טבלאות תמותה אקטואריות (כגון: טבלת תמותה רגילה/ סלקטיבית/ המייצגת חשיפה לסיכונים משתנים וכיוב' טבלאות) וקצבאות חיים (קצבאות חיים קבועות/ משתנות/ דחויות/ אינסופיות וזמניות), הערכת שווי פוליסות חיים שונות (רזרבה רטרוספקטיבית/ פרוספקטיבית/ צילמר) וקביעת שווי ערכי פדיון וערכי סילוק לחוזי ביטוח חיים שונים וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני חיים.
* '''[http://www.iavfa.org/pra-designation אקטואר סיכונים פנסיוניים (PENSIONS RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול בתמחור חוזי ביטוח פנסיוניים ובבניית מאזנים אקטואריים בקרנות פנסיה. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/pra-program אקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA)]''' הינם: הערכת שווי פנסיה תקציבית, הערכת שווי נכסי קריירה, הערכת מחויבות אקטוארית בגין הטבות לעובדים בהתאם ל- 19 IAS, תמחור חוזי ביטוח פנסיוניים (פנסיית יסוד, פנסיה מקיפה, פנסיה מקרן פנסיה חדשה, פנסיה מקרן פנסיה וותיקה, פנסיה תקציבית ופנסיה מוקדמת) באמצעות בניית טבלאות גריעה פנסיוניות (כגון: טבלת פעילים, טבלת עמיתי הקרן, טבלאות נשואים, טבלת גידול שכר, טבלת שיעורי נכות ודמי גמולים וכיוב' טבלאות), קצבאות חיים (קצבאות חיים קבועות/ משתנות/ דחויות/ אינסופיות וזמניות) וטבלאות תמותה אקטואריות (טבלת תמותה רגילה/ סלקטיבית/ המייצגת חשיפה לסיכונים משתנים וכיוב' טבלאות), הערכת זכויות העמיתים בקרן בגין ותק עבר וותק עתיד (פנסיית זיקנה, פנסיית אלמנה-עמית, פנסיית אלמנה-פנסיונר ופנסיית נכות), בניית מאזנים אקטואריים של קרנות פנסיה וקביעת שווי ערכי פדיון וערכי סילוק לחוזי ביטוח פנסיוניים שונים וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכונים פנסיוניים.
▲בגדול קיים גם אקטואר של ביטוח כללי, המתמחה בעיקר בבעיות הקשורות לביטוחי רכוש, חבויות וניהול סיכונים פיזיים.
אקטוארים המועסקים בחברות ביטוח אחראים, בין השאר, לחישוב תעריפי הביטוח ולקביעת עתודות הביטוח. ב[[קרן פנסיה|קרנות הפנסיה]] עוסקים אקטוארים בתכנון תנאי הפנסיה, קביעת עלותה ובהכנת המאזנים האקטואריים. בבנקים ובחברות פיננסיות אחרות מועסקים אקטוארים בניתוח וחיזוי מצבים כלכליים. אקטוארים עצמאיים עוסקים בייעוץ בלתי תלוי לחברות וליחידים ומסייעים להם להתמודד עם בעיות הקשורות בבחירת תוכניות פנסיה, ביטוח והשקעה.
|
