מלקולם גלדוול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לביל גייטס
מ ←‏עבודתו: הגהה, replaced: ?. ← ? באמצעות AWB
שורה 42:
לאחר ההצלחה של "נקודת המפנה", כתב גלדוול את "[[ממבט ראשון]]" בשנת [[2005]]. הספר מסביר כיצד אנשים מפרשים אירועים או רמזים וכיצד חוויות העבר יכולות לגרום לאנשים לקבל החלטות מושכלות במהירות רבה. גלדוול הדגים זאת באמצעות דוגמאות כמו "גטי קורוס" ומחקר על הסבירות של גירושין אצל זוגות נשואים של הפסיכולוג [[ג'ון גוטמן]]. שערו של גלדוול היה ההשראה ל"ממבט ראשון". הוא ציין כי הוא החל לקבל דוחות על מהירות כל הזמן, דבר מוזר בהתחשב בעובדה שהוא מעולם לא קיבל אחד לפני והוא התחיל לקבל תשומת לב מיוחדת מ[[אבטחה]] בשדות התעופה. באירוע מסוים, ניגשו אליו שלושה שוטרים תוך כדי הליכה במנהטן, כי שערו המתולתל התאים לפרופיל של אנס, למרות העובדה שהחשוד כלל לא נראה כמוהו.
 
ספרו השלישי של גלדוול, [[מצוינים]], פורסם בשנת 2008. הספר בוחן כיצד הסביבה של האדם, יחד עם [[מוטיבציה]] אישית, משפיעה על האפשרות וההזדמנות שלו להצליח. השאלה המקורית של גלדוול סובבת סביב עורכי הדין: כיצד רוב עורכי הדין המובילים ב[[ניו יורק]] הם יהודים?. בספר מבחין גלדוול שאנשים מייחסים את הצלחתו של [[ביל גייטס]] להיותו "ממש חכם" או "שאפתני באמת". גלדוול ציין שהוא מכיר הרבה שהם אנשים חכמים מאוד ושאפתנים מאוד, אבל להם אין 60 מיליארד דולר. הוא הוסיף ואמר: "זה הכה בי, הרעיון שההבנה שלנו על ההצלחה שלו הייתה ממש גסה. זו הייתה הזדמנות "לחפור קצת" בנושא כדי להשיג הסברים טובים יותר".
 
ספרו הרביעי של גלדוול, [[מה שראה הכלב: והרפתקאות אחרות]], פורסם ב-[[20 באוקטובר]] [[2009]]. "מה שראה הכלב" אוסף יחד את המאמרים האהובים עליו מן ה"ניו יורקר" מאז הצטרף למגזין כסופר בשנת 1996. כל הסיפורים כוללים את אותו נושא, כיצד העולם נראה דרך עיניהם של אחרים, גם אם במקרה מסוים אחד מהאחרים הוא [[כלב]].