|
'''אקטואר''' - אדם העוסק ב'''[[אקטואריה]]''' - המדע המשתמש בטכניקות [[מתמטיקה|מתמטיות]], [[סטטיסטיקה|סטטיסטיות]] ו[[כלכלה|כלכליות]] לפתרון בעיות כלכליות שבהן משולבים מצבים של אי ודאות.
==מהי אקטואריה?==
אקטואריה הינה מקצוע שעוסק '''במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכונים''' '''ואי וודאות'''. שם הדיסציפלינה או תחום-דעת שבו מבוצעים מחקרים אקדמיים בתחום נקרא מדעי האקטואריה.
המילה "אקטואר" היא התרגום לעברית של המילה האנגלית Actuary. מילה זו עצמה נגזרת, כנראה, מהמילה הלטינית Actuarius שציינה את תפקידו של פקיד בכיר ב[[הסנאט הרומי|סנאט הרומי]] (אך מהות תפקידו המדויק אינה ברורה). במשמעותה העכשווית הופיעה המילה לראשונה בכתובים בשנת 1762 כאשר חברת ה[[ביטוח]] האנגלית Equitable מינתה "אקטואר" (Actuary) לשמש כמנהל הטכני והאדמיניסטרטיבי שלה.
אז מהי בעצם אקטואריה? כל מי שלמד תואר פיננסי ובמסגרתו קורס או יותר בתורת המימון מכיר את ההבחנה המקובלת בין מימון בתנאי ודאות לבין מימון בתנאי אי ודאות.
המונח הפך לנפוץ, במשמעותו המקובלת היום, בבריטניה, בתחילת [[המאה ה-19]] עם ייסוד המכון הבריטי לאקטואריה (Institute of Actuaries) ב-[[1848]].
'''מימון בתנאי ודאות,''' '''שבו אנו לומדים בשנה שנייה בתואר הראשון בכלכלה את הנושאים הבאים''':
לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת [[המאה ה-20]] ייסדו מרבית מדינות אירופה, וכן ארצות הברית וקנדה, ארגונים אקטואריים במטרה לקדם את ענייני המקצוע, לקבוע כללי התנהגות, [[אתיקה מקצועית]] ו[[תקן|תקנים]].
1) חישובי הון (ערך עתידי, ערך נוכחי);
2) חישוב ערך איגרות חוב ומחיר מניות;
3) קריטריונים לקבלת החלטות השקעה;
4) בניית תזרים מזומנים וחישובי כדאיות פרויקטים;
5) מבנה הון ומנוף פיננסי;
6) מבנה הון וערך הפירמה (גישת מודליאני – מילר);
7) מחיר ההון של הפירמה;
8) חישובי כדאיות פרויקטים עם הלוואות ייעודיות עסקאות חכירה – '''איננו אקטואריה'''. '''למעט כאשר אנו עושים שימוש בריבית שוק מותאמת לסיכון לצורך חישוב ערך מניות, חישובי כדאיות פרויקטים, תמחור איגרות חוב קונצרניות וקביעת מחיר ההון של הפירמה.'''
אבל בגדול במימון בתנאי ודאות אנו עושים שימוש בריבית שוק חסרת סיכון לצורך חישובי הון (כגון ערך עתידי וערך נוכחי של פיקדונות ותכניות חיסכון/הפקדות) וחישוב ערך איגרות חוב ממשלתיות (צמודות ולא צמודות כאחד).
'''בעוד שמימון בתנאי אי ודאות, שבו אנו לומדים בשנה שנייה בתואר הראשון בכלכלה את הנושאים הבאים''':
1) קריטריונים לקבלת החלטות השקעה בתנאי אי-ודאות (מקסימום תוחלת, תוחלת התועלת, Max-Max ,Max-Min, הורוביץ, מודל תוחלת שונות, SSD ,FSD, יישומי ניתוח הסיכון- פרמיית סיכון, פרמיית ביטוח);
2) בחירת תיקי השקעות (מודל מרקוביץ', תיקי השקעות יעילים, קורלציה בין מניות, פיזור השקעות ותועלת, רווח מפיזור הסיכון, תיק מינימום סיכון, בניית תיקים יעילים לפי סיכון נדרש, תיקי השקעות עם אפשרות ללוות ולהלוות וארביטרז');
3) המודל לתמחור נכסי הון (CAPM) והרחבותיו (עקרונות המודל, קו שוק ההון, פרופורציות השקעה אופטימליות, סיכון סיסטמטי וסיכון ספציפי, ה"ביתא" וחישובה. בדיקות תקפות מודל CAPM ומודלים נוספים כגון מודל תמחור הארביטראז';
4) מודלים אלטרנטיביים לבחינת ביצועי השקעות (הערכת ביצועי קרנות נאמנות, מדד שארפ, טריינור, ג'נסן, ממצאים אמפיריים ומבחנים לבחינת יעילות שוק ההון);
5) מח"מ, קמירות וחיסון תיקי איגרות חוב;
6) חוזים עתידיים, ארביטראז' ומכירות בחסר;
7) אופציות פיננסיות (סוגים, אסטרטגיות, שווי פנימי, שווי נאיבי, המודל הבינומי של קוקס-רוס-רובינשטיין, Put Call Parity ומודל בלק-שולס-מרטון);
8) אופציות ריאליות (RADR, With and Without Method, אופציית נטישה/חיסול, אופציית הרחבה, אופציית צמצום, אופציית דחייה ואופציה להאריך) – '''הוא למעשה אקטואריה. למרות שבתמחור אופציות אנו עושים שימוש בריבית שוק חסרת סיכון, הרי שההתאמה לסיכון נעשית באמצעות השימוש בהסתברויות הניטרליות לסיכון (הן במודל הבינומי והן במודל בלק אנד שולס) ולא באמצעות שימוש בריבית שוק מותאמת לסיכון.'''
למה מימון בתנאי אי ודאות הוא אקטואריה? מעצם ההגדרה, הרי בכל הנושאים לעיל אנו מנתחים את מרכיבי אי הודאות הגלומים בהשקעה ומכמתים אותם לכדי שיעור היוון מותאם לסיכון בין אם לצורך תמחור ובין אם לצורך ניהול הסיכונים.
אז מה בעצם אומר לנו אותו שיעור היוון המותאם לסיכון? שיעור ההיוון המותאם לסיכון אומר לנו פעם אחת שהוא מתחשב בערך הזמן של הכסף, דהיינו, שהוא מביא בחשבון את העובדה שהתזרים (או התשלום) אמור להתקבל (או להיות משולם) אי שם בעתיד ועל כן אותו שיעור היוון מורכב מרכיב שנקרא שיעור ריבית חסרת סיכון המותאם למשך החיים הממוצע של ההשקעה. פעם שנייה, שיעור ההיוון המותאם לסיכון אומר לנו שהוא מתחשב גם בסיכוני הבסיס של ההשקעה, דהיינו, שהוא מביא בחשבון את העובדה שהתזרים (או התשלום) לא יתקבל (או ישולם) במלואו או בכלל.
הסיכון הראשון שאנו נחשפים אליו בלימודי המימון בתנאי אי ודאות הינו סיכון שוק. לאמור- הסיכון שערכה של השקעה יירד, כתוצאה מתזוזה בלתי צפויה באחד או יותר מגורמי הסיכון הבאים: שיעור ריבית, שער חליפין, מדד מחירים, מחיר סחורה ומחיר ני"ע. הסיכון השני שאליו אנו נחשפים בלימודי המימון בתנאי אי ודאות הינו סיכון אשראי, דהיינו, הסיכון להפסד כתוצאה מפשיטת רגל של צד נגדי לעסקה או כתוצאה מאחד או יותר מאירועי האשראי הבאים: אי עמידה בהתחייבות, הורדת דירוג אשראי, הרחבת מרווחי אשראי ופשיטת רגל. נניח והשקעתי במניה מסוימת 100 ש"ח. אם היא ירדה מ- 100 ש"ח ל- 80 ש"ח (קרי, הפסד של 20%) אז חוויתי סיכון שוק כי היה שינוי במחיר המניה, אבל אם היא התרסקה מ- 100 ש"ח ל- 0 (קרי, הפסד של 100%) אז למעשה חוויתי סיכון אשראי, כי החברה פשטה רגל. למעשה מי שמנתח, מכמת ומנהל את הסיכונים הללו נקרא אקטואר.
אז איך זה שכולם חושבים שאקטואר זה רק מי שמתמחר סיכונים חיים וסיכונים פנסיוניים ועובד בחברות ביטוח? מדובר בלקונה/ שנוצרה בישראל ושלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) פועלת על מנת לתקנה בה. בארץ אקטוארים נחשבים רק אלו העוסקים באקטואריית סיכוני חיים (כגון: הערכת שווי חוזי ביטוח לפי 4 IFRS, תמחור חוזי ביטוח חיים (ביטוח חיסכון טהור, ביטוח ריסק טהור, ביטוח לכל החיים, ביטוח מעורב- ביטוח מנהלים וביטוחי גימלא מכל הסוגים) באמצעות בניית טבלאות תמותה אקטואריות (כגון: טבלת תמותה רגילה/ סלקטיבית/ המייצגת חשיפה לסיכונים משתנים וכיוב' טבלאות) וקצבאות חיים (קצבאות חיים קבועות/ משתנות/ דחויות/ אינסופיות וזמניות), הערכת שווי פוליסות חיים שונות (רזרבה רטרוספקטיבית/ פרוספקטיבית/ צילמר) וקביעת שווי ערכי פדיון וערכי סילוק לחוזי ביטוח חיים שונים וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני חיים) או לחילופין אלו העוסקים באקטואריית סיכונים פנסיוניים (כגון: הערכת שווי פנסיה תקציבית, הערכת שווי נכסי קריירה, הערכת מחויבות אקטוארית בגין הטבות לעובדים בהתאם ל- 19 IAS, תמחור חוזי ביטוח פנסיוניים (פנסיית יסוד, פנסיה מקיפה, פנסיה מקרן פנסיה חדשה, פנסיה מקרן פנסיה וותיקה, פנסיה תקציבית ופנסיה מוקדמת) באמצעות בניית טבלאות גריעה פנסיוניות (כגון: טבלת פעילים, טבלת עמיתי הקרן, טבלאות נשואים, טבלת גידול שכר, טבלת שיעורי נכות ודמי גמולים וכיוב' טבלאות), קצבאות חיים (קצבאות חיים קבועות/ משתנות/ דחויות/ אינסופיות וזמניות) וטבלאות תמותה אקטואריות (טבלת תמותה רגילה/ סלקטיבית/ המייצגת חשיפה לסיכונים משתנים וכיוב' טבלאות), הערכת זכויות העמיתים בקרן בגין ותק עבר וותק עתיד (פנסיית זיקנה, פנסיית אלמנה-עמית, פנסיית אלמנה-פנסיונר ופנסיית נכות), בניית מאזנים אקטואריים של קרנות פנסיה וקביעת שווי ערכי פדיון וערכי סילוק לחוזי ביטוח פנסיוניים שונים וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכונים פנסיוניים).
אולם בעולם הגדול ישנה דיכוטומיה ברורה בין אקטוארים העוסקים בסיכוני חיים, לאקטוארים העוסקים בסיכונים אלמנטריים (קרי, ביטוח כללי), לבין אקטוארים העוסקים בסיכוני בריאות, לבין אקטוארים פנסיוניים ואקטוארים פיננסיים (העוסקים בסיכונים פיננסיים).
עיוות נוסף הוא שחברות הייעוץ הגדולות בישראל מכונות בארץ הקודש משרדי רו"ח – אולם קצרה היריעה מלהכיל את כל העיוותים הקיימים בשוק הישראלי.
==מיהו אקטואר?==
מעשה בזוג שהגיע לבית המשפט במסגרת הליך הקרוי "איזון משאבים כלכליים". מדובר בהליך בו בני זוג מחליטים להתגרש ואז מתעורר הצורך לחלק את הרכוש שצבר הזוג במהלך חייהם המשותפים. לשם כך יש להעריך את שווי הרכוש המשותף. תהליך ההערכה מכונה איזון משאבים כלכליים. איזון משאבים כלליים נקרא גם בשם המפחיד "חוות דעת אקטוארית".
לבני הזוג היה עסק ובית הדין ביקש שכל צד ימציא לו חוו"ד אקטוארית בדבר שוויו הכלכלי של העסק המשותף. האישה בחרה ברואה חשבון שיערוך את החוו"ד מטעמה. במשך כחמישה חודשים העביר עורך הדין של הבעל לרואה החשבון של האישה דוחות כספיים ומידע ניהולי פנימי לצורך הכנת החוו"ד. כמובן שעורך הדין של הבעל ידע מראש שהחוו"ד מטעם האישה תוכן על ידי אותו רואה החשבון (שאיננו אקטואר מוסמך) אך לא הציג כל הסתייגות לכך.
לאחר כחמישה חודשים, עת הגיש רואה החשבון את החוו"ד מטעם האישה (שלמעשה מדובר בהערכת שווי כלכלית פר אקסלנס), טען עורך הדין של הבעל כי מאחר וחוו"ד אקטוארית דינה להיות מבוצעת על ידי אקטואר מוסמך ולא על ידי רואה חשבון, הרי שיש לבטלה ולבקש מהאישה להמציא חוו"ד חדשה שתוכן הפעם על ידי איש מקצוע המוסמך כאקטואר. בית המשפט דחה את טענתו של עורך הדין של הבעל על הסף משלושת הטעמים הבאים:
ראשית, היות ולעורך דינו של הבעל היה זמן רב להעלות טענה זו, ומאחר ועורך הדין של הבעל ידע על כך שרואה חשבון ולא אקטואר מוסמך יערוך את החוו"ד מטעם האישה ובכל זאת שיתף עמו פעולה במשך כחמישה חודשים בהעבירו לו את החומרים הדרושים לביצועה ואחרי הכל רואה החשבון כבר השלים את מלאכתו וקיבל את שכרו.
שנית, מאחר וקיים נוהג בישראל לפיו, גם כלכלנים ורואי חשבון מגישים חוו"ד אקטואריות לבתי משפט, למרות שאינם מחזיקים בתעודה המאשרת את הסמכתם כאקטוארים.
שלישית, הגדיל בית המשפט לעשות והגדיר מיהו אקטואר. בית המשפט מתחיל בהבחנה בין מקצוע ראיית החשבון לאקטואריה. פעם אחת, בעוד שמקצוע ראיית חשבון, מעוגן בחוק רואי חשבון, תשט"ו־1955 הרי שמקצוע האקטואריה איננו מעוגן בחוק כלשהו. פעם שנייה, בעוד ש"רואה חשבון" הינו כל מי שקיבל רישיון לעסוק בראיית חשבון מ"מועצת רואי חשבון" שהינה יחידה במשרד המשפטים (קרי, גוף סטטוטורי), הרי שבהיעדר חוק אקטוארים, תנאי כשירות, כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים לאקטוארים - תחום האקטואריה פרוץ לחלוטין וכל אחד יכול לחבוש כובע של אקטואר על ראשו ולעסוק באקטואריה.
פעם שלישית, מדבר בית המשפט על כך שבמקצוע ראיית החשבון אנו מזהים שני גופים: "מועצת רואי החשבון" שהינה הגוף הסטטוטורי היחיד שרשאי להעניק/לשלול רישיונות לעסוק בראיית חשבון ו- "לשכת רואי החשבון בישראל" שהינה גוף וולונטרי או מועדון המוציא מעת לעת עידכונים ופירסומים לחבריו. במקצוע האקטואריה אנו לא מזהים גוף סטטוטורי אלא מועדון חברים פר אקסלנס בשם "אגודת האקטוארים בישראל" שאינו רשאי להעניק/לשלול רישיונות לעסוק באקטואריה. כך למשל, למרות ש"אגודת האקטוארים בישראל" מקבלת מעת לעת תלונות על אקטוארים שנותנים חוות דעת וגורמים נזקים ללקוחותיהם – הרי שאין לה "שיניים" או יכולת אפקטיבית לשלול מהם את האפשרות לעסוק במקצוע.
לפיכך, קובע בית המשפט כי אקטואר הינו כל מי שמעיד על עצמו שהוא יודע לבצע חישובים אקטואריים ובלבד שלא יציג מצג שווא לגבי יכולתו לבצע חישובים אלו. על פי אותו משקל, כלכלן איננו רק מי שמחזיק בתואר אקדמי (ראשון, שני או שלישי) בכלכלה אלא כל מי שמעיד על עצמו שהוא יודע לבצע חישובים כלכליים ובלבד שלא יציג מצג שווא לגבי יכולתו לבצע חישובים אלו.
בהמשך לכך נשאל בית המשפט, כמה חישובים עולים בכדי חישובים אקטואריים ומהו בכלל חישוב אקטוארי. עונה בית המשפט כי גם חישוב אקטוארי אחד מספיק וכי חישוב אקטוארי הוא כל חישוב שנותן ביטוי לתנאי אי וודאות/סיכונים, למשל היוון תזרים מזומנים עתידי שההסתברות לקבלתו איננה וודאית.
ממשיך בית המשפט ואומר כי בעוד שהכלכלן נותן ביטוי לסיכון באמצעות שיעור היוון שמוצב במכנה, הכולל את סך הצברם של פרמיית הסיכון ושיעור הריבית חסרת הסיכון, ובכך פותר עצמו מלהתמודד עם אמידת הסיכוי לקבלת תזרים המזומנים שבמונה הרי שהאקטואר מהוון כל תזרים מזומנים עתידי באמצעות שיעור הריבית חסרת הסיכון ומתמודד עם הסיכון לאי קבלת התזרים באמצעות הכפלת האחרון בהסתברות לקבלתו. בסופו של יום, טוען בית המשפט, הכלכלן והאקטואר צריכים להגיע לאותה התוצאה, כך שאין כל הבדל בין הערכת שווי כלכלית לבין חוות דעת אקטוארית.
==מהו חישוב אקטוארי?==
חישוב אקטוארי הוא כל חישוב שנותן ביטוי לתנאי אי וודאות, כלומר, מותאם לסיכון. לדוגמה, היוון תזרים מזומנים שההסתברות לקבלתו אינה וודאית.
בעוד שהכלכלן נותן ביטוי לתנאי אי הוודאות, על ידי כך שהוא כופל את תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים להתקבל בגין הנכס המוערך בגורם ההיוון להיום, כאשר גורם ההיוון מביא בחשבון הן את הדיסקאונט עבור העובדה שהתזרים אמור להגיע אי שם בעתיד, והן את הדיסקאונט הנובע מהסיכון שהתזרים לא יגיע בכלל (כלומר, על המספר הקטן הזה מועמס כל הסיכון של הנכס), הרי שהאקטואר מהוון את זרמי המזומנים החזויים מהנכס, למועד ההערכה, על פי שיעור הריבית חסרת הסיכון ונותן ביטוי לתנאי אי וודאות על ידי הכפלת כל אחד מזרמי המזומנים החזויים בהסתברות לקבלתו. בסופו של דבר, שתי טכניקות המדידה אמורות להוביל לאותו שווי כלכלי, כך שההבדל בין הכלכלן לאקטואר נעוץ למעשה אך ורק במתודולוגיה, המשמשת כל אחד מהן למדידת התוחלת המהוונת של התמורה הכלכלית התזרימית העתידית (DCF) הצפויה לנבוע מהנכס המוערך.
==מהם תחומי ההתמחות של האקטוארים?==
מקובל להבחין בין מספר סוגים של אקטוארים הנבדלים בסוגי הסיכונים בהם הם מטפלים. מרבית סוגי האקטוארים מתמקדים בסיכונים ביטוחיים ועושים שימוש באקטואריה לתמחור חוזי ביטוח, כדלהלן:
• אקטואר סיכוני חיים- מי שעוסק במיפוי (זיהוי ואיפיון), מידול (חיזוי, ניבוי וסימלוץ), מדידה (כימות, אמידה והערכה) וניהול (גידור, הפחתה וביזור) סיכוני תמותה ומתמחר חוזי ביטוח חיים.
• אקטואר סיכוני בריאות- מי שעוסק במיפוי (זיהוי ואיפיון), מידול (חיזוי, ניבוי וסימלוץ), מדידה (כימות, אמידה והערכה) וניהול (גידור, הפחתה וביזור) סיכוני חולי ונכות ומתמחר חוזי ביטוח בריאות.
• אקטואר סיכונים פנסיוניים- מי שעוסק במיפוי (זיהוי ואיפיון), מידול (חיזוי, ניבוי וסימלוץ), מדידה (כימות, אמידה והערכה) וניהול (גידור, הפחתה וביזור) סיכוני תמותה ונכות ומתמחר חוזי ביטוח פנסיוניים (באמצעות לוחות תמותה השונים מאלו המשמשים לתמחור חוזי ביטוח חיים).
• אקטואר סיכונים כלליים ואלמנטריים- מי שעוסק במיפוי (זיהוי ואיפיון), מידול (חיזוי, ניבוי וסימלוץ), מדידה (כימות, אמידה והערכה) וניהול (גידור, הפחתה וביזור) סיכוני נזק לרכב, צד ג', אחריות מקצועית, דירות, חבות מעבידים ורכוש ומתמחר חוזי ביטוח כלליים ואלמנטריים.
בשנים האחרונות מתפתח תחום חדש באקטואריה הקרוי אקטואריה פיננסית. המודעות לתחום האקטואריה הפיננסית צברה תאוצה על רקע הפסדי הענק של הבנקים, חברות הביטוח ושוק ההון בכלל ונקבעו הנחיות רגולציה על ידי גופים בינלאומיים אשר אומצו על ידי מרבית המדינות המפותחות. בין השאר נקבע כי יש למנות נושא משרה בכיר שישמש מנהל סיכונים, שיהיה אחראי על מעקב ובקרה על החשיפה לסיכונים וכן ליישם בארגון תוכנית עבודה אסטרטגית שתהיה מוטת סיכונים.
• אקטואר פיננסי- מי שעוסק במיפוי (זיהוי ואיפיון), מידול (חיזוי, ניבוי וסימלוץ), מדידה (כימות, אמידה והערכה) וניהול (גידור, הפחתה וביזור) סיכונים פיננסיים ומעריך את שוויים ההוגן של מכשירים (נכסים והתחייבויות) פיננסיים (כגון: מכשירי הון, מכשירי חוב, אופציות, חוזים עתידיים, עסקאות החלפה וכו').
סיכונים פיננסיים מורכבים מחמישה משפחות של סיכונים:
1) סיכוני שוק- כגון: סיכון ריבית, סיכון בסיס הצמדה, סיכון שער חליפין, סיכון מחיר חומרי גלם וסיכון מחיר ניירות ערך;
2) סיכוני נזילות- כגון: סיכון נזילות של נכס וסיכון נזילות של תזרים מזומנים;
3) סיכוני אשראי- כגון: סיכון חדלות אשראי, וסיכון להורדת דירוג וסיכון מרווח אשראי;
4) סיכונים תפעוליים- כגון: סיכון לקוחות ומוצרים, סיכון תרמית פנימית, סיכון תרמית חיצונית, סיכון נזק לנכס פיזי, סיכון כשל בניהול תהליכים, בהעברות ובהוצאה לפועל, סיכון כשל במערכות וסיכון בהעסקת עובדים ובבטיחות;
5) סיכוני מודל- כגון: סיכון מודל מוטעה ואי דיוקים במודל, סיכון יישום שגוי, סיכון כיול לא נכון של המודל וסיכון עיבוד נתוני השוק.
בעוד שאקטוארים פיננסיים עוסקים במידול ומדידה של סיכוני שוק, אשראי, סיכונים תפעוליים וסיכוני השקעות לצורכי עמידה בהוראות רגולטוריות וכימות הנזק הכספי (פעילות שמבוצעת כיום במחלקות ניהול סיכונים בבנקים ובחברות הביטוח), הרי שמעריכי שווי עוסקים בניתוח ומדידת שווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים לצורכי יישום תקינה חשבונאית וביצוע עסקאות ריאליות.
שני המקצועות עושים שימוש באותם שיטות מדידה, נתונים כלכליים ומבחני סבירות למדידת נכסים והתחייבויות. אולם בעוד שמעריך השווי מודד את השווי (קרי, התוחלת המהוונת של התפלגות השוויים העתידיים תחת מכלול מצבי הטבע האפשריים) – הרי שהאקטואר הפיננסי מודד את הסיכון (קרי, אחוזון כלשהו בזנב השמאלי/השלילי של התפלגות הרווחים העתידיים תחת מכלול מצבי הטבע האפשריים). לפיכך, מעריך שווי ואקטואר פיננסי הינם מקצועות משלימים וניתן לראותם כתחום אחד.
==מהי אקטואריה פיננסית?==
אקטואריה פיננסית היא תחום ידע הכולל מגוון נושאים (ממש כמו מנהל עסקים) העוסק במיפוי (זיהוי ואיפיון), מידול (חיזוי, ניבוי וסימלוץ), מדידה (כימות, אמידה והערכה) וניהול (גידור, הפחתה וביזור) סיכונים פיננסיים, כגון: סיכוני שוק (שע"ח, ריבית, אינפלציה, מחירי ני"ע ומחירי סחורות), סיכוני נזילות (נזילות נכס ונזילות תז"מ), סיכוני אשראי (חדלות פירעון, הורדת דירוג ומרווח אשראי), סיכוני השקעות וסיכונים תפעוליים (לרבות סיכוני ומודל). התחום נמצא בצמיחה בתעשיה הפיננסית בעולם והעוסקים בו זוכים ליוקרה ולשכר גבוה.
בהתאם לכך התחום החם היום בתורת המימון הינו "אקטואריה פיננסית" כאשר הביקוש למומחים ולבעלי ידע רלוונטי רק הולך וגדל – הן בעקבות דרישות הרגולציה והן מעצם הבנת הדירקטוריונים של החברות עצמן כי ניהול סיכונים מקצועי יפחית את התנודתיות ברווח כתוצאה מאירועים בלתי צפויים ובכך ייצר למעשה ערך לבעלי המניות. עם זאת, עדיין לא קיימת כל דרישה להסמכה סטטוטורית בתחום (דוגמת ראיית חשבון) ומספר הגופים הבינלאומיים המעניקים הכשרה כוללת ופרקטיקות מיטביות הינו מצומצם.
==אקטואריה פיננסית בישראל==
בישראל, תחום האקטואריה הפיננסית התפתח כתוצאה מהגורמים הבאים:
1. לחץ מצד השווקים הפיננסיים: הגלובליזציה וההשפעות הישירות בין הבורסות, שוקי המט"ח, שוקי הסחורות ושינויי הריבית והאינפלציה גרמו לעליית מדרגה בסיכונים הפיננסיים להם חשופות החברות הישראליות ובראשן הבנקים והמוסדות הפיננסיים.
2. רגולציה: אימוץ ההוראות הבינלאומיות דוגמת תקן באזל (Basel Accord) על ידי המפקח על הבנקים, ודירקטיבת סולבנסי (Solvency) על ידי המפקח על הביטוח, תקנות ועדת גלאי על ידי הרשות לני"ע ודרישות הגילוי של ה-SEC לחברות ישראליות הנסחרות בארה"ב.
המקצוע אקטואר פיננסי הינו חדש בישראל אך מצוי בתהליך צמיחה, כאשר מספר העוסקים בו נאמד בכמה עשרות בודדות בלבד, רובם בתחומי הבנקאות, הביטוח, שוק ההון וחברות הייעוץ.
המדובר בתפקיד מורכב המצריך ידע בתחומים פיננסיים כגון: תורת המימון, סטטיסטיקה ואקונומטריקה, שווקים ומוצרים פיננסיים, מודלים להערכות שווי ולניתוח סיכונים ועוד. במרבית המקרים נדרשת השכלה של תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון, רצוי עם ניסיון קודם בהערכת שווי מימון תאגידים (Corporate Finance Valuation), בהערכות שווי מימון כמותי (Quantitative Finance Valuation) או לחילופי חילופין במידול פיננסי וכלכלי (Financial and Economic Modeling).
הדרישות הרגולטוריות מחייבות את הבנקים, חברות הביטוח והחברות הציבוריות למנות מנהל סיכונים במעמד של חבר הנהלה. בעוד שבבנקים ובחברות ביטוח מדובר באיש מקצוע שזהו תפקידו העיקרי, הרי שבחברות הציבוריות התפקיד מוטל על סמנכ"ל הכספים בנוסף על המטלות השוטפות.
אין ספק כי סמנכ"לי הכספים הינם בדרך כלל בעלי הרקע המתאים ביותר לתפקיד מבין יתר חברי ההנהלה, אולם למרבית סמנכ"לי הכספים ידע חלקי בלבד בתחום האקטואריה הפיננסית (ידע המוגבל לגידור סיכוני מטבע וריבית) ומכאן גובר הצורך באיש מקצוע שיעבוד תחת סמנכ"ל הכספים ויהיה אחראי על כלל הפעילות השוטפת.
דרישות הרגולציה מחייבות לקיים דיונים שוטפים בכל הקשור לסיכונים הפיננסיים (סיכוני אשראי, שוק, נזילות, השקעות וסיכונים תפעוליים) ברמת ההנהלה והדירקטוריון ולמנות ועדות משנה קבועות לניהול סיכונים. ניהול רשלני של הסיכון ואישור תוכנית אסטרטגית ספקולטיבית שאינה מביאה בחשבון את מפת הסיכונים של הארגון חושפת את הדירקטורים לקנסות ולתביעות פליליות . במקביל, הארגון כולו עובר ליישום תוכנית עבודה מוטת סיכון דוגמת ניהול סיכונים כולל (ERM- Enterprise Risk Management) כאשר הביקורת הפנימית נדרשת לבקר את אופן ניהול הסיכונים בארגון. לצד אלו הולך וגובר הצורך בהבנה מעמיקה במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכונים פיננסיים בקרב חברות הייעוץ המסייעות בהיערכות לדרישות הרגולציה, בעריכת סקרי סיכונים וביצירת כלים סטטיסטיים וסטוכסטיים לאמידה ולכימות החשיפה לסיכונים השונים.
מצב זה מחייב הרחבת הידע וההתמחות המקצועית של מנהלי הכספים, החשבים, הגזברים עובדי הביקורת והדירקטורים בנושאים הקשורים לאקטואריה פיננסית.
==מיהו מומחה בינלאומי לאקטואריה פיננסית?==
התשובה לשאלה "מי נחשב מומחה בתחום מסוים?" הופכת בשנים האחרונות להיות יותר ויותר סבוכה. אם בעבר היה קל יחסית לייחס מומחה לתחום ספציפי ותחומי ההתמחויות היו מועטים למדי, הרי שכיום קשה מאוד לעקוב אחרי תחומי התמחויות חדשות. כך למשל בנוגע להתפתחות תחום המימון בשנות ה- 70 וה- 80 של המאה הקודמת. אדם שעסק בתחום המימון באותן שנים, היה יכול להיחשב כמומחה לכל התחום. אולם, כיום לא ניתן לעלות על הדעת שאדם אחד יכול להיחשב כמומחה בתחום המימון באופן גורף. ודאי שמומחה בהערכת שווי מימון תאגידים אינו מומחה בהערכות שווי מימון כמותי, ושניהם שונים ממומחים במידול פיננסי וכלכלי. יתרה מכך: אין זה סביר שמומחה בתחום ניהול ההשקעות ייחשב כמומחה גם בתחום האקטואריה ואפילו לא באקטואריית סיכוני השקעות.
תופעה זו אינה אופיינית רק לתחום המימון. מרבית תחומי העיסוק התפתחו במידה רבה בעשורים האחרונים ויצרו תתי-התמחויות, ואף תתי-תתי-ההתמחויות. מקצוע ראיית החשבון אינו שונה בהרבה. בעשורים האחרונות הרחיב המקצוע את סל מוצריו לתתי-תחומים נוספים בהם הוא מספק שירותים נוספים. וגם כאן אין המדובר רק בייעוץ לסוגיו, כגון ייעוץ במיסים או בתחום העסקאות, אלא גם בתתי-תתי-תחומים. כך אנו מוצאים רואי חשבון הפועלים בתחומים כמו הערכות שווי מימון תאגידים, הערכות שווי מימון כמותי, מידול פיננסי וכלכלי, אקטואריה פיננסית ועוד.
הדרישה להערכת מומחיות מקבלת משנה תוקף בתקני הדיווח הכספיים הבינלאומיים (IFRS- International Financial Reporting Standard). גילויי הדעת העוסקים בהסתמכות על מומחים וביקורת שווי הוגן מכילים סדרת הנחיות כיצד על רואה החשבון המבקר לנהוג במצבים המצריכים הסתייעות במומחים, דוגמת מעריך שווי ואקטואר לצורך מתן חוות דעת על הדוחות הכספיים. גילויי הדעת מתווים נהלים כיצד להתייחס לחוות דעת מומחה לצורך מתן חוות דעת על הדוחות הכספיים. מומחי המימון מתבקשים להעריך את שוויים של מכשירים (נכסים והתחייבויות) פיננסיים (מכשירי הון, מכשירי חוב, אופציות, חוזים עתידיים, עסקאות החלפה וכו') תוך שימוש במודלים מתקדמים בתחום (מודל B&S, עצים בינומיים, סימולציית מונטה קרלו וכו'), כאשר לשוויים אלו השפעה מהותית על הדוחות הכספיים. עם זאת, לא קיימת הגדרה של מומחה בתחום.
==מהו מסלול ההכשרה של אקטואר פיננסי?==
ההתפתחות המהירה של התחומים וההסתעפות לתתי-התחומים, יצרה פער בין ההכשרות הניתנות לתלמידים בכלל ולתלמידי הכלכלה וראיית החשבון בפרט באוניברסיטאות ובמכללות, לבין צורכי השוק. זאת, בכל הקשור במומחים עם הכשרה בתחומים מסוימים, בהם לא קיימת הכשרה אקדמית.
מספר ארגונים מקצועיים בינלאומיים (אמריקאיים) נטלו את ההובלה ויצרו מסלולי הכשרה ובחינות הסמכה (באנגלית בלבד) המהווים תו תקן וכרטיס כניסה למקומות עבודה במרבית החברות המובילות בחו"ל. הסמכות אלו אינן מעוגנות בחקיקה ואינן מהוות תנאי הכרחי לנושא משרה, אולם מדינות רבות מאמצות אותן כדרישות קדם לאיוש תפקידים. ארגונים אלו מעניקים יתרונות נוספים לבעלי ההכשרה: מקור למידע מקצועי עדכני תוך שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים; עריכת מפגשים, כנסים מקצועיים והשתלמויות המשך לעדכון ולשימור הידע; מקור להצעות עבודה בתחום.
להלן פרטים אודות שני הארגונים המקצועיים המובילים כיום בעולם בתחומים הקשורים למקצוע הערכת שווי נגזרים ומכשירים פיננסיים ואקטואריית סיכונים פיננסיים:
Global Association of Risk Professionals) GARP):
האיגוד העולמי למומחי סיכונים מסמיך מומחים בינלאומיים לאקטואריית סיכונים פיננסיים או כפי שהוא קורא לה: Financial Risk Manager) FRM). מטרת הסמכת ה- FRM היא לשקף את היכולת של המועמד בתחום אקטואריית הסיכונים הפיננסיים. על מנת לקבל הסמכה זו, על המועמד לעבור בהצלחה שני מבחנים מקיפים ואינטגרטיביים באנגלית, הניתנים פעמיים בשנה (בחודשים מאי ונובמבר) וכוללים את הנושאים הבאים: מבוא לאקטואריית סיכונים פיננסיים (קרי, ניהול פיננסי ובחירת תיקי השקעות), ניתוח כמותי (קרי, סטטיסטיקה, אקונומטריקה ונגיעות אקטואריה), שווקים ומוצרים פיננסיים (קרי, ניתוח ניירות ערך ואופציות וחוזים עתידיים – המקבילה למבחני המקצועית א' ו- ב' של הרשות לניירות ערך בישראל לרישיון מנהל תיקים), מודלים להערכות שווי ולניתוח סיכונים, אקטואריית סיכוני שוק, אקטואריית סיכוני אשראי, אקטואריית סיכונים תפעוליים (כולל אקטואריית סיכוני מודל ואקטואריית סיכוני נזילות), אקטואריית סיכונים אינטגרטיביים, אקטואריית סיכוני השקעות וסוגיות עכשוויות בשווקים הפיננסיים. בנוסף למעבר בהצלחה של בחינות ההסמכה הבינלאומיות על המועמד להוכיח שנתיים ניסיון מקצועי בפועל מתוך מנעד רחב של תפקידים בתחומי הכלכלה והמימון (לרבות תחומי כספים, אנליזה וביקורת פנים).
לדוגמא, מוסמך FRM (כזה שעבר בהצלחה את שתי הבחינות הבינלאומיות והוכיח ניסיון רלוונטי בתחום) מסוגל הן להעריך את שוויים ההוגן של מכשירים ונגזרים פיננסיים (מכשירי חוב, אופציות, חוזים עתידיים וכו') תוך שימוש במודלים מתקדמים בתחום (מודל ,B&S סימולציית מונטה קרלו, עצים בינומיים וכו') והן לנהל סיכונים פיננסיים (סיכוני שוק, אשראי, תפעוליים וכו') תוך מתן דגש לפרקטיקות המובילות בתחום ולהוראות רגולטוריות רלבנטיות (באזל III/II וסולבנסי II).
Professional Risk Managers' International Association) PRMIA):
האיגוד הבינלאומי למנהלי סיכונים מומחים מסמיך מומחים בינלאומיים לאקטואריית סיכונים פיננסיים או כפי שהוא קורא לה: Professional Risk Manager) PRM. מטרת הסמכת ה- PRM היא לשקף את היכולת של המועמד בתחום אקטואריית הסיכונים הפיננסיים. על מנת לקבל הסמכה זו, על המועמד לעבור בהצלחה ארבעה מבחנים מקיפים ואינטגרטיביים באנגלית, הכוללים את הנושאים הבאים: תורת המימון, מכשירים פיננסיים, שווקים פיננסיים, היסודות המתמטיים של אקטואריית הסיכונים, פרקטיקות לאקטואריית סיכונים וניתוח מקרים מן העבר באקטואריית סיכונים. בנוסף למעבר בהצלחה של בחינות ההסמכה הבינלאומיות, בעלי תואר ראשון פיננסי חייבים להוכיח שנתיים ניסיון בפועל (מי שאין באמתחתו תואר ראשון פיננסי חייב להוכיח ארבע שנות ניסיון) מתוך מנעד רחב של תפקידים בתחום המימון.
מוסמך PRM (כזה שעבר בהצלחה את ארבע הבחינות הבינלאומיות והוכיח ניסיון רלוונטי בתחום) מסוגל לתמוך במשימות פיתוח ותיקוף מודלים לפי רגולציית באזל וסולבנסי, בהתאם להוראות בנק ישראל והמפקח על הביטוח ובין היתר לגבש תהליכי עבודה במחלקות ניהול סיכונים, לתקף מודלים (תנועה בראונית, ניתוח סדרות עתיות, שימוש בשיטות מונטה קרלו, קירוב סדרות נתונים להתפלגויות אנליטיות, רגרסיה לוגיסטית ומודלים ליניאריים), לתת מענה לסוגיות מתקדמות בתחום סיכוני שוק, נזילות, אשראי וכדומה, וכמובן לפתח הצעות ורעיונות בהתאם לדרישות הרגולציה השונות.
==מה יודע לעשות אקטואר פיננסי?==
מעריך שווי או אקטואר פיננסי שעבר בהצלחה את שתי הבחינות הבינלאומיות (קרי, מי שנבחן באותו יום, באותה שעה, באותה בחינה, ובאותה טמפרטורה במזגן מול 16,000 אנשי מימון וסטטיסטיקאים מ- 90 מדינות בעולם ושהציון שקיבל במבחן "נופל" בין 160 הציונים הגבוהים ביותר) והוכיח ניסיון רלוונטי בתחום מסוגל חוץ מאשר למפות, למדל, למדוד ולנהל סיכונים פיננסיים (סיכוני שוק, אשראי, תפעוליים וכו') תוך מתן דגש לפרקטיקות המובילות בתחום, להוראות רגולטוריות רלבנטיות (באזל III/II וסולבנסי II) ולסוגיות מתקדמות בתחומי הסיכונים השונים גם לפתח הצעות ורעיונות בהתאם לדרישות הרגולציה השונות, וגם לבצע עבודות אקטואריה פיננסית כדלהלן:
• '''יישום של מודלים''' להערכת שוויים ההוגן של מכשירים ונגזרים פיננסיים (מודל ,B&S סימולציית מונטה קרלו, עצים בינומיים וכו') בעזרת שימוש בפונקציות מתקדמות או בניית פונקציות ייחודיות בעזרת VBA, שפת התכנות המובנית באקסל.
• '''פיתוח של מודלים''' לחיזוי מסלולי התנהגות עתידיים של נכסים פיננסיים תוך שימוש בתהליכים סטטיסטיים-סטוכסטיים (תנועה בראונית, תסוגה לממוצע, קפיצות דיפוזיה וכו') ובניית פתרונות ממוחשבים מבוססי אקסל.
• '''תיקוף מודלים למדידת סיכוני שוק וסיכוני אשראי''' (ניתוח סדרות עתיות, קירוב סדרות נתונים להתפלגויות אנליטיות, רגרסיות לוגיסטיות ומודלים ליניאריים) לפי רגולציית באזל וסולבנסי, בהתאם להוראות בנק ישראל והמפקח על הביטוח.
• '''ייעוץ וליווי לאנשי הביקורת בתחום ניהול הסיכונים והמכשירים הפיננסיים''', תחום שלא כוסה בצורה מספקת על ידי מבקרים פנימיים, כלקח מהמשבר העולמי הפיננסי שפרץ בשנת 2008.
• '''ליווי לגופים פיננסיים בהטמעת מערכות לניהול סיכונים ובתיקוף התוצאות-''' הטמעה נכונה של מערכת לניהול סיכונים תוך הבנה במתודולוגיות למדידת סיכונים והכרה של המכשירים הפיננסיים השונים, הפרמטרים לכימות סיכוניהם ועוד – וזאת על מנת להבטיח תוצאות מהימנות ותקפות.
• '''כימות סיכוני שוק בבתי השקעות וחברות ביטוח-''' על פי הוראות אגף שוק ההון במשרד האוצר. כך למשל הגופים המוסדיים נדרשים לחשב ולדווח את מדד ה- HS-STD (סטיית תקן על בסיס סימולציה היסטורית), המאפשר למשקיעים לקבל מידע על סיכון הגלום בקופות גמל, קרנות פנסיה ובפוליסות המשתתפות ברווחים ולהשוות בין הגופים השונים לא רק על סמך תשואות היסטוריות אלא גם על סמך רמת הסיכון שלהן.
• '''הערכת שווי לאופציות גלומות ואופציות ריאליות''' במסגרת ייחוס עלות רכישה (PPA – Purchase Price Allocation), תהליך המתרחש בכל פעם שחברה רוכשת חברה אחרת, כפי שנידון בתקן דיווח כספי בינלאומי 3 IFRS ובתקן חשבונאות אמריקאי ASC 805 (לשעבר SFAS 141).
• '''הערכת שווי כלכלי של כתבי אופציות לעובדים, נושאי משרה ודירקטורים (ESOPs),''' כפי שנידון בתקן דיווח כספי בינלאומי 2IFRS ובתקן חשבונאות אמריקאי) ASC 718 לשעבר (SFAS 123R
• '''פיצול רכיבי אקוויטי ומכשירי הון/התחייבות מורכבים (PWERM / CCM / OPM) על פי כלל ה- IRS (רשות המס האמריקאית) – 409A''', בחברות פרטיות בעלות מבנה הון מורכב (כגון ריבוי שכבות של מניות בכורה, כתבי אופציה על מניות בכורה ורגילות, הלוואות המירות למניות בכורה ורגילות ו- ESOP) או בחברות שלהן תחזיות עסקיות בעלות שונות גבוהה.
• '''הערכת שווי התחייבויות תלויות, ערבויות והלוואות בעת בדיקות פגימה (Impairment) לנכסים, לרבות מוניטין''' המבוצעות מדי תקופה על מנת לקבוע האם חלה ירידת ערך לנכסי החברה, כפי שנקבעו בתקן חשבונאות בינלאומי 36IAS ובתקן חשבונאות אמריקאי ASC 350 (לשעבר SFAS 142).
• '''הערכת שווי לנגזרים משובצים, אגרות חוב להמרה, אופציות פיננסיות ופוזיציות נגזרים מורכבות''' על פי כללי תקן חשבונאות בינלאומי 39 IAS ותקן חשבונאות אמריקאי ובתקן חשבונאות אמריקאי ASC 815 (לשעבר SFAS 133).
• '''ניתוחי חשבונאות גידור ובדיקות אפקטיביות הגנה לחשבונאות גידור (Hedge Effectiveness Tests)''' על פי כללי תקן חשבונאות בינלאומי 39 IAS ותקן חשבונאות אמריקאי ובתקן חשבונאות אמריקאיASC 815 (לשעבר SFAS 133).
• '''הערכות שווי וניתוחי רגישות לסיכוני שוק לדוח גלאי 2-''' חברות ציבוריות נדרשות לבצע ניתוחי רגישות של שווי הוגן של מכשירים פיננסיים לשינויים בגורמי סיכון ולהציגם בדו"ח הדירקטוריון.
• ה'''ערכות שווי וניתוחי רגישות לסיכוני שוק לתקן דיווח כספי בינלאומי מספר 7 IFRS-''' חברות ציבוריות נדרשות לבצע ניתוחי רגישות של רווח חשבונאי וקרנות הון לשינויים בגורמי הסיכון ולהציגם בדוחות כספיים.
• '''ניתוח סיכוני אשראי'''- באמצעות מודלים סטטיסטיים לאמידת דירוג אשראי ו/או הסתברות לחדלות פירעון במסגרת מבחן יכולת הפירעון לצורך עמידה במבחנים הקבועים בסעיף 302 לחוק החברות, התשנ"ט 1999, לצורך חלוקת דיבידנד שמקורו בהפחתת הון.
• '''בנייה של עקומי תשואות להיוון תזרימי מזומנים של נכסים בלתי סחירים (כגון: אגרות חוב סטרייט, פיקדונות, הלוואות, אג"ח להמרה, אופציות, מכשירים פיננסיים ומוצרים מורכבים) בכלל ועקום תשואות המתאים לצרכי שוק עמוק''', להיוון התחייבויות פנסיוניות, כנדרש בתקן חשבונאות בינלאומי 19IAS .
• התאמה של שוויים ההוגן של עסקאות נגזרות פיננסיות לסיכוני אשראי של צד נגדי (CVA ו- DVA)- בכל פעם כשחברה מבצעת עסקת נגזרות פיננסית (כגון: אופציות, עסקאות אקדמה ועסקאות החלף) ללא תיווך מסלקה, כלומר, בשוק "שמעבר לדפק" (OTC).
• '''בנייה של מודלים פיננסיים ואינפלציוניים''', לפי סעיפים 7-AG ו- 8-AG לתקן חשבונאות בינלאומי 39IAS .
• '''בנייה של מודלים לשווי פרמיות שליטה, מיעוט, Nuisance Value ווניכיון בגין היעדר סחירות (DLOM)''' באמצעות מודלים ייחודיים המתבססים על טכניקות נומריות מתקדמות, במסגרת ביצוע הערכת שווי לחברות פרטיות שמניותיהן אינן סחירות בין אם להיערכות לדיונים עם רשויות המס בארץ ובחו"ל ובין אם כחוות דעת מומחה לצרכים משפטיים.
==מי הם המעסיקים הגדולים של אקטוארים פיננסיים?==
בקרב 20 המעסיקים הגדולים של מוסמכי ה- FRM ניתן למצוא את הבנקים (המסחריים ולהשקעות) הגדולים בעולם (ICBC, HSBC, Deutsche Bank, UBS, Citigroup, ,Agricultural Bank of China Bank of China, Credit Suisse, Standard Chartered Bank, Barclays Capital, JPMorgan Chase, Bank of America, Bank of Communications, ING Group ו- Morgan Stanley) וכן את פירמות הייעוץ הגדולות בעולם (KPMG, EY, PwC, ,Deloitte Grant Thornton ו- BDO).
ההסמכה הבינלאומית "מנהל סיכונים פיננסיים" (FRM) של האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) היא למעשה הדרך האולטימטיבית עבור הפירמות המעסיקות למפות ולזהות top-level talents, וככזאת היא משמשת ככלי סינון יעיל ואפקטיבי למציאת מומחים לניהול סיכונים פיננסיים, מימון והשקעות.
מסלול ההכשרה הכה קשה לקבלת הסמכת ה- FRM נועד על מנת שהפירמות שמעסיקות מוסמכי FRM תוכלנה להיות בטוחות במאת האחוזים כי לעובדיהן אכן יש הן את הידע התאורטי והן את הניסיון הפרקטי והרלוונטי לצפות, להגיב ולהסתגל לסוגיות קריטיות חדשות במגזר הפיננסיים.
כך למשל, בשנת 2013, ל- 923 תאגידים פיננסיים בינלאומיים היו לפחות חמישה עובדים שנרשמו לבחינות הבינלאומיות להסמכת FRM.
פירמות המעסיקות מוסמכי FRM, מעסיקות מומחים שהתחייבו לדבוק בסטנדרטים הגבוהים ביותר של כללי ההתנהגות המקצועית. על ידי הסכמתם לקוד ההתנהגות של GARP, מוסמכי ה- FRM התחייבו לרדוף סטנדרטים אתיים גבוהים ובכך הם מסייעים לשמור על המוניטין של הפירמות שבהן הם מועסקים. בחינות ה- FRM נבנות מחדש פעמיים בשנה על ידי פאנל מכובד של פרקטיקנים ואנשי אקדמיה על מנת להתמקד ביתר דיוק בסוגיות העכשוויות והרלוונטיות ביותר בניהול סיכונים. לפיכך, בחינות ה- FRM משקפות שילוב ייחודי של ידע בתורת המימון, בסטטיסטיקה, בסוגיות המתקדמות והעכשוויות ביותר בשוק ההון ובשיטות הערכה מתקדמות (כגון: מודלים סגורים, עצים בינומיים וסימולציית Monte Carlo) – המגשר על הפער שבין התאוריה המימונית הכמותית לבין הפרקטיקה ב"עולם האמיתי".
הסמכת ה- FRM הינה ההסמכה הפיננסית היחידה שמעריכה ודורשת הישגים מקצועיים בניהול סיכונים. על מנת להפוך למוסמך FRM, המועמדים שעברו את הבחינות הבינלאומיות חייבים להוכיח שנתיים מלאות בתחום ניהול הסיכונים הפיננסיים. לפיכך, מוסמכי ה- FRM, אינם רק מוכשרים מבחינה טכנית מעצם מעבר בחינות ההסמכה הבינלאומיות כי אם בעלי ניסיון מעשי מוכח (של לפחות שנתיים) ורב ערך (עבור המעסיק כמובן) בניתוח חשיפות לסיכונים פיננסיים, ביצוע מדידת VaR והערכת שווי אופציות, נגזרים מורכבים, מכשירי חוב, עסקאות אקדמה, עסקאות החלפה ועוד.
GARP מציע למוסמכי ה- FRM אפשרויות רבות להמשיך ולהעשיר את הידע והמיומנויות שלהם באמצעות התוכנית להכשרה מקצועית (Continuing Professional Education Program). תוכנית זו מאפשרת למוסמכי ה- FRM להמשיך כל הזמן להרחיב ולפתח את המיומנויות והידע שלהם ואף להישאר מעודכנים, באמצעות תכנית ההשתלמויות המקצועיות בסביבת עולם הפיננסים הכה דינמית.
לבסוף, ישנן הסמכות בינלאומיות ראויות רבות בתעשיית השירותים הפיננסים, אך הסמכת ה- FRM הינה ההסמכה הותיקה והידועה כטובה-ביותר בתחום ניהול הסיכונים.
בעוד שמרבית האקטוארים עוסקים במיפוי, מדידה מדידה וניהול סיכונים ביטוחיים (חיים, בריאות, פנסיה, כללי ואלמנטרי), בשנים האחרונות מתפתח תחום חדש הקרוי אקטואריה פיננסית העוסק במיפוי, מדידה מדידה וניהול סיכונים פיננסיים (שוק, נזילות, אשראי, תפעוליים והשקעות). כמובן שאף אחד מהאקטוארים הללו איננו פועל מכוח חוק ועל כן איננו מחזיק ברישיון סטטוטורי ו/או חשוף לסנקציות כאלו ואחרות.
מקצוע האקטואר הפיננסי מצוי בתהליך צמיחה ונשען על מודלים מתקדמים בתחום הכלכלה, הסטטיסטיקה, המימון והאקונומטריקה המתעדכנים בתדירות גבוהה, בהתאם לאירועים בינלאומיים, משברים פיננסיים ותקינה בינלאומית. ההתפתחות המהירה של התחומים יצרה פער בין יכולת ההכשרה האקדמית בכלל ולתלמידי החשבונאות בפרט ודרישות השוק, כשהעוסקים בתחום נדרשים להרחיב את יכולותיהם המקצועיות במגוון רחב של נושאים.
מצב זה מחייב רכישת הסמכה בינלאומית באקטואריה פיננסית, דוגמת ה- FRM, המאפשרת השתלבות בשוק התעסוקה בארץ ובחו"ל. הדגש כאן הוא על בסיס ידע המצוי בחוד החנית של תחום המימון הבינלאומי, כאשר ההבדלים בין המדינות מטשטשים על רקע אחידות בתקינה (באזל III/II וסולבנסי II) ושימוש במודלים זהים למיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכונים פיננסיים ולהערכת שוויים ההוגן של מכשירים (נכסים והתחייבויות) פיננסיים.
מעריכי שווי עוסקים בניתוח ומדידת שווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים לצורכי יישום תקינה חשבונאית וביצוע עסקאות ריאליות. אקטוארים פיננסיים עוסקים במיפוי, מידול, מדידה וניהול של סיכוני שוק, סיכוני אשראי וסיכונים תפעוליים לצורכי עמידה בהוראות רגולטוריות וכימות הנזק הכספי (פעילות שמבוצעת כיום במחלקות ניהול סיכונים בבנקים ובחברות הביטוח).
שני המקצועות עושים שימוש באותם שיטות מדידה, נתונים כלכליים ומבחני סבירות למדידת נכסים והתחייבויות. אולם בעוד שמעריך השווי מודד את השווי (קרי, תוחלת התפלגות השוויים העתידיים תחת מכלול מצבי הטבע האפשריים) – הרי שהאקטואר הפיננסי מודד את הסיכון (קרי, אחוזון כלשהו בזנב השמאלי/השלילי של התפלגות הרווחים העתידיים תחת מכלול מצבי הטבע האפשריים). לפיכך, מעריך שווי ואקטואר פיננסי הינם מקצועות משלימים וניתן לראותם כתחום אחד.
==היכן מועסקים אקטוארים?==
אז למעשה אקטואריה הינו מדע העוסק בפתרון בעיות חישוביות, בין היתר, באמצעות הרצת פרמטרים סטוכסטיים, במספר רב של מצבי עולם וביצוע חישובים על התרחישים השונים אשר התקבלו (למשל כאשר אין אפשרות דטרמיניסטית למדל את מושא המחקר). הגדרה זו נותנת ביטוי לצד הטכני של המקצוע, כיוון שהוא הצד שבאמת רכש למקצוע את התדמית שלו. מי שזה בא לו בקלות נמשך לתחומים האלה ועוסק בהם ומי שלא זה לא יותר מדי מעניין אותו. אולם השימושים של תחום האקטואריה הינם שימושים רבים ומגוונים והרבה מאוד תחומים במשק, לאו דווקא ביטוחים ולאו דווקא דברים שקשורים בפיצויים, נעזרים בשירותים אקטואריים. אם נסתכל באופן כללי היכן מועסקים מרבית אקטוארים אז בגדול ישנם 2 מקומות שונים. חלקם הגדול מועסק כמובן בחברות ביטוח ובקרנות פנסיה, מיד נגיד מילה על מה שהם עושים שם, ואחרים מתעסקים בדברים נוספים, שנתאר גם אותם.
בחברת ביטוח, אקטואר היום נדרש להציג מומחיות ספציפית, בניגוד לעבר שהיה אקטואר של חברת ביטוח וגם היום יש אקטואר ראשי לחברת ביטוח. חברות שעוסקות בתחומים ספציפיים מעסיקות אקטוארים שהם בעלי מומחיות באותם תחומים, שזה אומר מומחה לתחום הביטוח הכללי, שבתוכו יש את ביטוחי הרכוש, זה סיפור אחד (רכב, דירה וכן הלאה), ביטוחי החבות, זה סיפור אחר (ביטוחים מסוג אחר לגמרי, מה שנקרא זנב ארוך או אירועים מעטים עם משמעויות כבדות, רכבות שקורים להם כל מיני דברים, נזקי סביבה, כל מיני דברים שכאלה). לכל תחום כזה צריך שיהיה לו איזשהו מומחה.
תחום הבריאות שהוא היום עולם ומלואו. בריאות וסיעוד שגם בהם נדרשת מומחיות ספציפית וכמובן התחומים המסורתיים של ביטוחי החיים והפנסיה שככל שמתעסקות בהן חברות ביטוח וקרנות פנסיה.
אקטואר בחברה בעצם ממלא תפקיד דואלי, מצד אחד הוא נדרש לתמחר מוצרים, דהיינו להעריך את גובה הסיכון, להעריך את השכיחות והחומרה, להעריך את הפיזור לאורך זמן וכתוצאה מכך לקבוע דבר שהוא מאוד יוצא דופן בשוק המסחרי, לקבוע מראש מחיר למוצר כלשהו לפני שעלויות הייצור שלו ידועות.
אם ניקח לדוגמא ייצור של שולחן אוכל, אז יש חומרי גלם ויש שעות עבודה, ומי שבנה אותו ידע שהוא ישלם כך וכך על חומרים וכך וכך על עבודה וציפה להרוויח כך וכך ולכן תמחר מחיר מסוים. והלא בביטוח זה בדיוק הפוך - קודם קובעים את המחיר ובסוף התהליך רק יודעים כמה עלו הפוליסות שנמכרו? כמה עלו התביעות וכמה שילמה חברת הביטוח מכיסה הפרטי, תקופה לפעמים ארוכה מאוד אחרי שהיא גבתה כספים. כאן התחזית הזו שנדרשת. ומהצד השני, כיוון שאוספים כספים מראש, הם לא רווח הם סך הכל קביעה, צריך להחזיק אותם כי מה שהמבוטח מקבל זה ח'תיכת נייר (לא יפה להגיד) והבטחה והוא צריך להיות חצי איש של אמונה כדי להאמין שיקבל יום אחד את הכסף. אז ישנן דרישות מאוד ברורות אלו סכומים על חברות הביטוח להחזיק עד שיתברר כי אחרונת התביעות הסתיימה, גם אם זה לא תמיד ידוע על פי איזשהו מודל או על פי איזושהי הערכה ורק בשלב ההוא ניתן לבוא ולהכיר ברווחים ולהכריז על העסקה כעסקה שהסתיימה.
מודל קצת אחר ממה שאנו רגילים.
אקטוארים יועצים, שלא יועצים לחברות ביטוח, מתעסקים היום בהרבה מאוד תחומים. הרבה מאוד פעילות שקשורה מאוד למשל לתחום הבריאות וקופות החולים, כל השב"נים, אותם שירותים משלמים מכבי זהב, לאומית וכללית מושלם למיניהם, אלו כיסויים שעולים כסף בניגוד לסל, זה משהו שיורד לנו בדרך כלל בהוראת הקבע. זה דורש אישור מראש של משרד הבריאות לדוגמא. וזה דורש הערכות לגבי כמה הקופות יוציאו ועל כן כמה מותר להן לגבות.
עוד שורה של חברות שנותנות, החל משירותי דרך, המשך באחריות למוצרים חשמליים, כל מיני ריידרים ומיני ביטוחים נקרא לזה, אותם כתבי שירות וכל מיני דברים שאתם מחזיקים בין אם זה חלק מהמוצר הביטוחי או אם אתם קונים ישירות. בקיצור עולם ומלואו.
יש נישה של ספרים, כלומר, של גדלים שמופיעים בדוחות כספיים של חברות פרטיות שחלקן תצטרכנה ליישם IFRS עוד מעט וגם של חברות ציבוריות שמיישמות IFRS משנת 2008. ויש קבוצה של אקטוארים שעובדים בתעשייה הזו. זו תעשייה שלמה של עבודות כלכליות ואקטואריות לדוחות כספיים, למשל צורך מחויבות אקטוארית בגין הטבות לעובדים על פי כללי חשבונאות בין לאומית IFRS.
ישנה תעשייה אחרת שהיא תעשייה של חוות דעת אקטואריות לבתי משפט בתחומי הנזיקין (נכות מעבודה, נכות כללית, שארים, תלויים, ניידות וכיוצא בזה לצד התובעים בלבד), הפנסיה וההפסדים מפנסיה, הפסדי ההכנסה, איזון משאבים בין בני זוג וכו'.
==אירגונים מקצועיים של אקטוארים==
ב-[[1895]] נוסדה ב[[בריסל]] [[אגודה מקצועית|אגודת]] האקטוארים הבינלאומית (IAA) המאגדת את האגודות הלאומיות ומשמשת מכשיר לארגון מפגשים וכנסים מקצועיים בינלאומיים.
ב-[[1946]] הוקמה אגודת האקטוארים בישראל. האגודה מעניקה לחבריה שעמדו בכל תנאי הקבלה (לימודים אקדמיים, לימודי השלמה באקטואריה ובחינות) את התואר "חבר מלא" (.F.IL.A.A) המוכר על ידי האגודה הבינלאומית. תקנון האגודה אוסר על חבר שאינו "חבר מלא" להשתמש בתואר "אקטואר".
ב-[[1946|2015]] הוקמה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001021010 '''לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA)''']. הלשכה פיתחה 6 תכניות הסמכה באקטואריה, 2 מהם בעזרתו של [[רמי יוסף|פרופ' רמי יוסף מאוניברסיטת בן גוריון]] ומעניקה לחבריה שעמדו בכל תנאי הקבלה (לימודים אקדמיים, לימודי הסמכה ובחינות) את התואר "אקטואר" מטעם הלשכה.
'''[http://www.iavfa.orgהמקצוע לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל]''' מכירהמכיר כיום בשישהבשלושה סוגים של אקטוארים, בהתאם להתמחותם העיקרית:
* אקטואר של [[ביטוח חיים]], [[פנסיה]] ו[[ביטוח בריאות|בריאות]], המתמחה בעיקר בבעיות הקשורות לתמותה, [[נכות]] וסיכוני חיים אחרים.
* [http://www.iavfa.org/mra-designation '''אקטואר סיכוני שוק (MARKET RISK ACTUARY)'''] עוסק בגדול במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכוני שוק (סיכון מטבע/שע"ח, סיכון ריבית, סיכון בסיס הצמדה/מדד מחירים, סיכון מחיר ני"ע וסיכון מחיר חומרי גלם). הנושאים שבהם עוסק [http://www.iavfa.org/mra-program '''אקטואר סיכוני שוק (MRA)'''] הינם: הערכת מכשירי חוב (תמחור נייטרלי לסיכון ומודלים של המבנה העתי), משכנתאות ו- MBS (מבנה, שווקים והערכת שווי), Market VaR ומדדי סיכון אחרים (מיפוי VaR, תיקוף ES ,VaR ומדדי סיכון קוהרנטיים אחרים, שיטות אמידה פרמטריות וא-פרמטריות, מידול התלות: קורלציות וקופולות ו- EVT), תנודתיות (חיוכים ומבנה עתי), רגולציה והוראות באזל (דרישות הון מזערית, שיטות לחישוב סיכון שוק, מבחני מאמץ, תיקונים לבאזל II, באזל III וסולבנסי II) וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני שוק.
* אקטואר של ביטוח כללי, המתמחה בעיקר בבעיות הקשורות לביטוחי רכוש, חבויות וניהול סיכונים פיזיים.
* '''[http://www.iavfa.org/cra-designation אקטואר סיכוני אשראי (CREDIT RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכוני אשראי. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/cra-program אקטואר סיכוני אשראי (CRA)]''' הינם: הערכת שווי משכנתאות סאב-פריים ואיגוח (סיכון צד נגדי, טכניקות להפחתה, פרופילים של חשיפות אשראי, השפעת בטוחות וקיזוז ו- CVA), נגזרי אשראי (סוגים ושימושים, מכניקה ומבנה, הערכת שווי, עקומי מרווחים), מימון מובנה ואיגוח (תהליך ארגון החוב והאיגוח, בעיית הסוכן וסיכון מוסרי בתהליך האיגוח, Subordination ,Tranching וחיזוק), סיכון חדלות פירעון (מתודולוגיות כמותיות, אמידת ההסתברויות לחדלות פירעון ושיעורי ההשבה מתוך מחירי שוק ומרווחים), הפסדים צפויים ובלתי צפויים, Credit VaR, רגולציה והוראות באזל (דרישות הון מזערית, שיטות לחישוב סיכון אשראי, מבחני מאמץ, תיקונים לבאזל II, באזל III וסולבנסי II) וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני אשראי.
* אקטואר פיננסי, המתמחה בעיקר בבעיות הכרוכות בתנאי השקעה עתידיים בעידן של אי-ודאות.
* '''[http://www.iavfa.org/ora-designation אקטואר סיכונים תפעוליים ואינטרגטיביים (OPERATIONAL RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכונים תפעוליים, סיכוני נזילות, סיכוני מודל וסיכונים אינטגרטיביים. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/ora-program אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA)]''' הינם: חישוב ויישום RAROC, מדידה והפחתת סיכוני נזילות, מדידה וניהול סיכוני מודל, הערכת ביצועים של מערכות לניהול הסיכונים, מודלים לתיקוף VaR, ניהול סיכונים כולל (ERM), הון כלכלי, נתונים הפסדים תפעוליים (התפלגויות שכיחות/חומרה, מידול והתאמת התפלגויות, נתונים נדרשים, אקסטרפולציה מתוך הנתונים), Operational VaR, בניית מסגרות לתיאבון סיכון, רגולציה והוראות באזל (דרישות הון מזערית, שיטות לחישוב סיכון תפעולי, ניהול סיכוני נזילות, LVaR ו- LaR, מבחני מאמץ, תיקונים לבאזל II, באזל III וסולבנסי II) וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכונים תפעוליים.
* '''[http://www.iavfa.org/ira-designation אקטואר סיכוני השקעות (INVESTMENT RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכוני השקעות. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/ira-program אקטואר סיכוני השקעות (IRA)]''' הינם: בניית תיקי השקעות, ניתוח ביצועים מבוסס תיקי השקעות, בדיקות תקפות למודל לתמחור נכסי הון, Portfolio VaR ו- Component VaR, Marginal VaR, תקצוב סיכונים, SaR, ניטור סיכונים ומדידת ביצועים, קרנות גידור (אסטרטגיות של קרנות גידור, Due Diligence כלכלי וזיהוי הונאות, נזילות וניהול סיכונים של קרנות גידור), השקעות הון פרטיות (Private Equity) ורגולציה הוראות מודל הפיקוח לתעודות סל ותקנות זירת סוחר לחברות הפורקס וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני השקעות.
* '''[http://www.iavfa.org/lra-designation אקטואר סיכוני חיים (LIFE RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול בתמחור חוזי ביטוח חיים ובבניית מאזנים אקטואריים בענף החיים בחברות ביטוח. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/lra-program אקטואר סיכוני חיים (LRA)]''' הינם: הערכת שווי חוזי ביטוח לפי 4 IFRS, תמחור חוזי ביטוח חיים (ביטוח חיסכון טהור, ביטוח ריסק טהור, ביטוח לכל החיים, ביטוח מעורב- ביטוח מנהלים וביטוחי גימלא מכל הסוגים) באמצעות בניית טבלאות תמותה אקטואריות (כגון: טבלת תמותה רגילה/ סלקטיבית/ המייצגת חשיפה לסיכונים משתנים וכיוב' טבלאות) וקצבאות חיים (קצבאות חיים קבועות/ משתנות/ דחויות/ אינסופיות וזמניות), הערכת שווי פוליסות חיים שונות (רזרבה רטרוספקטיבית/ פרוספקטיבית/ צילמר) וקביעת שווי ערכי פדיון וערכי סילוק לחוזי ביטוח חיים שונים וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני חיים.
* '''[http://www.iavfa.org/pra-designation אקטואר סיכונים פנסיוניים (PENSIONS RISK ACTUARY)]''' עוסק בגדול בתמחור חוזי ביטוח פנסיוניים ובבניית מאזנים אקטואריים בקרנות פנסיה. הנושאים שבהם עוסק '''[http://www.iavfa.org/pra-program אקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA)]''' הינם: הערכת שווי פנסיה תקציבית, הערכת שווי נכסי קריירה, הערכת מחויבות אקטוארית בגין הטבות לעובדים בהתאם ל- 19 IAS, תמחור חוזי ביטוח פנסיוניים (פנסיית יסוד, פנסיה מקיפה, פנסיה מקרן פנסיה חדשה, פנסיה מקרן פנסיה וותיקה, פנסיה תקציבית ופנסיה מוקדמת) באמצעות בניית טבלאות גריעה פנסיוניות (כגון: טבלת פעילים, טבלת עמיתי הקרן, טבלאות נשואים, טבלת גידול שכר, טבלת שיעורי נכות ודמי גמולים וכיוב' טבלאות), קצבאות חיים (קצבאות חיים קבועות/ משתנות/ דחויות/ אינסופיות וזמניות) וטבלאות תמותה אקטואריות (טבלת תמותה רגילה/ סלקטיבית/ המייצגת חשיפה לסיכונים משתנים וכיוב' טבלאות), הערכת זכויות העמיתים בקרן בגין ותק עבר וותק עתיד (פנסיית זיקנה, פנסיית אלמנה-עמית, פנסיית אלמנה-פנסיונר ופנסיית נכות), בניית מאזנים אקטואריים של קרנות פנסיה וקביעת שווי ערכי פדיון וערכי סילוק לחוזי ביטוח פנסיוניים שונים וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכונים פנסיוניים.
בגדול קיים גם אקטואר של ביטוח כללי, המתמחה בעיקר בבעיות הקשורות לביטוחי רכוש, חבויות וניהול סיכונים פיזיים.
אקטוארים המועסקים בחברות ביטוח אחראים, בין השאר, לחישוב תעריפי הביטוח ולקביעת עתודות הביטוח. ב[[קרן פנסיה|קרנות הפנסיה]] עוסקים אקטוארים בתכנון תנאי הפנסיה, קביעת עלותה ובהכנת המאזנים האקטואריים. בבנקים ובחברות פיננסיות אחרות מועסקים אקטוארים בניתוח וחיזוי מצבים כלכליים. אקטוארים עצמאיים עוסקים בייעוץ בלתי תלוי לחברות וליחידים ומסייעים להם להתמודד עם בעיות הקשורות בבחירת תוכניות פנסיה, ביטוח והשקעה.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=אקטואר}}
* [http://www.iavfaactuaries.org.il/ לשכת מעריכי השוויאגודת והאקטואריםהאקטוארים בישראל]
__לחיפוש__
[[קטגוריה:מקצועות הכלכלה]]
__ללא_יצירת_הערה__
[[קטגוריה:ביטוח]]
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:ביטוח פנסיוני]]
| 