פיוטי הושענות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: ייבוא מהערך הושענות - ותיקון ה'להלן'. |
|||
שורה 46:
בתקופה מאוחרת יותר קיבלו עליהם יהודי איטליה לומר פיוטי הושענות (הפיוטים מופיעים כבר במחזור האיטלקי הראשון שנדפס בשנת 1486), אך כנראה בשל העובדה שמדובר במנהג מאוחר יחסית, סדר ההושענות האיטלקי הוא דל למדי בכמות הפיוטים הנכללים בו בהשוואה לשאר העדות. ברומא קבלו את המנהג רק באופן חלקי ואומרים הושענות רק בהושענא רבא. הפיוטים הם של הפייטנים מן המסורת הארץ ישראלית הקדומה. ישנה חפיפה לא מבוטלת עם סדר ההושענות האשכנזי.
ההושענות נאמרות לאחר [[חזרת הש"ץ]] של תפלת מוסף (ראו [[פיוטי הושענות#באיזה קטע בתפילה אומרים הושענות|להלן]]). בימים ראשון, שלישי וחמישי של החג אומרים את הפיוט "אנא אזון חין תאבי ישעך" (האשכנזים אומרים פיוט זה בהושענא רבא). בימים שני, רביעי ושישי אומרים את הפיוט "כהושעת אלים" (האשכנזים אומרים פיוט זה בכל יום לאחר הפיוט המיוחד באותו יום).
סדר הפיוטים בהושענא רבא, לפי סדר ההקפות: למענך אלהי האלהים, למען אמיתך, אבן שתייה, אדון המושיע, אומרים לאדרך, אדם ובהמה, אל למושעות. לאחר מכן אומרים את הפיוט "אנא אזון" ואת "כהושעת אלים" ופיוטים נוספים המיוחדים להושענא רבא.
שורה 121:
ההקפה השביעית והאחרונה היא ארוכה במיוחד. היא פותחת בתכנים המיוחדים להקפות של הושענא רבא, ולאחר מכן הולכת לפי הסדר של ההקפות בכל יום: פיוט עם מענה "אנא הושיעה נא", פיוט עם מענה "אני והו הושיעה נא". לאחר מכן ישנם שבעה פיוטים נוספים המיוחדים להושענא רבא שלכל אחד מהם מענה ייחודי. תכנם של הפיוטים הוא בקשה לגשמי ברכה. לאחר מכן אומרים לקט פסוקים מנבואות הנחמה. בקהילות רבות נהוג לומר [[קדיש תענו ותעתרו]] הלקוח מתפילות [[הימים הנוראים]].
== באיזה קטע בתפילה אומרים הושענות ==
[[רס"ג]] בסידורו כותב שיש לומר את ההושענות מיד לאחר אמירת ההלל, לפני הוצאת ספר תורה (וכך נוהגים גם [[יהדות תימן|יהודי תימן]] שכן הם הולכים בסדר ההושענות לפי סידור רס"ג), אך ה[[ארבעה טורים|טור]] (חלק אורח חיים סימן תר"ס) מביא בשם רס"ג שאומרים אותן לאחר קריאת התורה, לפני [[תפילת מוסף]]. הטור כותב שהטעם לדברי רס"ג הוא כדי לא להוציא פעם נוספת [[ספר תורה]] לחינם, ושזהו מנהג טוב. ברם, הטור כותב שהמנהג המוכר לו הוא לומר הושענות לאחר [[חזרת הש"ץ]] של [[תפילת מוסף]] (הראשון שהזכיר מנהג זה הוא רב [[עמרם גאון]] בסידורו). גם [[אבודרהם]] מביא שאומרים הושענות רק לאחר [[חזרת הש"ץ]] ונראה שכך נהגו בזמנו [[יהדות ספרד|יהודי ספרד]].
ברם ה[[חיד"א]] מביא שבארץ ישראל נוהגים לומר הושענות מיד לאחר אמירת ההלל (כמו שכתב רס"ג בסידורו), ושכן דעת [[האר"י]]. מכאן התפשט המנהג לקהילות ספרדיות רבות אך יש השומרות על המנהג הקדום (למשל קהילות מערב אירופה ו[[גאורגיה]]).
גם אצל ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] חל שינוי כזה. בעבר נהגו כל יהודי אשכנז לומר הושענות לאחר תפילת מוסף. אך כאשר חודש [[נוסח ספרד]] אצל האשכנזים הנהיגו המתפללים בנוסח ספרד לנהוג כמנהג האר"י לומר הושענות מיד לאחר ההלל, ואילו מתפללי [[נוסח אשכנז]] שמרו על המנהג הקדום.
==ראו גם==
| |||