פסימיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פסימיסטים אחרים: קישורים פנימיים |
|||
שורה 15:
[[ניטשה]] האמין כי [[יוון העתיקה|היוונים הקדמונים]] ([[500 לפנה"ס]]) המציאו את סגנון ה[[טרגדיה]] כתוצאה מהפסימיות שלהם. ניטשה ראה את המודל היווני כאפשרות לתגובה הפוכה לפסימיות מזו של שופנהאואר באופן המאפשר התעלות ויצירה, במקום שקיעה בדכדוך וחסור מעש.
[[פרויד]] היה שותף לרבים מרעיונתיו של שופנהאואר וניתן לראות גם אותו כפסימיסט. הוא ראה את הקיום האנושי תחת מתקפה מתמדת הן מצד כוחות פנים-נפשיים והן מצד כוחות חיצוניים כמו הטבע והחברה. ציטוט פסימי במיוחד נלקח מספרו של פרויד "תרבות בלא נחת": {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עידן הקדמה והטכנולוגיה, אותו רבים כל כך מתעבים, סיפק לנו הטבות רבות. אולם, בשלב זה מתעורר הקול של המבקר הפסימי, המזכיר לנו כי רוב ההנאות הללו נופלים לתבנית של "הנאה זולה" המומלצת בבדיחה כלשהי, הנאה המתאפשרת על ידי הוצאת [[רגל יחפה]] מחוץ לשמיכה אל הלילה החורפי הקר ואז החזרתה פנימה... מה התועלת בחיים ארוכים אם הם קשים, מחוסרי הנאה ומלאי סבל עד כדי ראיית המוות כברכה?}}
יצירה פופולרית בעלת מסר פסימי במיוחד היא ספרו של [[סטיבן קינג]], [[בית כברות לחיות שעשועים]]. בהתייחסות לספרו, קינג אמר כי "נראה שהוא אומר ששום דבר אינו עובד וכי שום דבר אינו שווה את זה, אך אני לא מאמין בזה".
| |||