דינה דרייפוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''דינה דרייפוס''' (צרפתית: Dina Dreyfus), הידוע גם בשם '''דינה לוי-שטראוס''' (Dina Levi-Strauss ; בפברואר 1911, [[מילאנו|מילאן]] – 25 בפברואר 1999, פריז), הייתה [[אתנולוגיה|אתנולוג<nowiki/>ית]], [[אנתרופולוג|אנתרופולוג<nowiki/>ית]], [[סוציולוג|סוציולוג<nowiki/>ית]] [[פילוסוף|ופילוסו<nowiki/>פית]] צרפתייה, שערכה מחקרים תרבותיים בדרום אמריקה ולימדה ב[[אוניברסיטת סאו פאולו]] ב[[ברזיל]], וייסדה את החברה האתנולוגית הראשונה בברזיל ביחד עם המשרור והמוסיקולוג [[מריו דה אנדראדה]] (Mário de Andrade).
דינה דרייפוס הגיעה עם משפחתה בפריז בגיל 13 ולמדה באחד מבתי הספר התיכוניים הוותיקים בפריז Lycée Lamartine. היא ממשיכה ללמוד ב- Lycée Molière וקבלה את baccalaurat (מקביל לדיפלומה דו שנתית מקולג') והתקבלה ללמודי פילוסופיה בסורבון. שם למדה גם אנתרופולוגיה. בשנת 1932 דרייפוס נישאה לקולגה שלה [[קלוד לוי-שטראוס]] וסיימה את לימודי הפילוספיה ב- 1934. שבזמן שעבד עם אשתו, לוי-שטראוס, פיתח גם עניין באנתולוגיה. ב-1935 היא יצאה עם קבוצת חוקרים צרפתית שיצאה ללמד באוניברסיטת סאו פאולו שזה עתה נוסדה במסגרת פעילות של משרד החוץ הצרפתי לקידום השפה והתרבות הצרפתית. היא לימדה קורס מעשי אתנולוגיה שמשך קהל גדול של משכילים דוברי צרפתית. ▼
▲ב- Lycée Molière וקבלה את baccalaurat (מקביל לדיפלומה דו שנתית מקולג') והתקבלה ללמודי פילוסופיה בסורבון. שם למדה גם אנתרופולוגיה. בשנת 1932 דרייפוס נישאה לקולגה שלה [[קלוד לוי-שטראוס]] וסיימה את לימודי הפילוספיה ב- 1934. שבזמן שעבד עם אשתו, לוי-שטראוס, פיתח גם עניין באנתולוגיה. ב-1935 היא יצאה עם קבוצת חוקרים צרפתית שיצאה ללמד באוניברסיטת סאו פאולו שזה עתה נוסדה במסגרת פעילות של משרד החוץ הצרפתי לקידום השפה והתרבות הצרפתית. היא לימדה קורס מעשי אתנולוגיה שמשך קהל גדול של משכילים דוברי צרפתית.
בין השנים 1936-38 היא ביצעה עבודת השדה יחד עם לוי-שטראוס ולואיז דה קסטרו פאריה, אנתרופולוג ברזילאי, [[מאטו גרוסו|במאטו גרוסו]] [[רונדוניה|וברונדוניה]] שב[[יער האמזונאס|יערות הגשם של האמזונס]], ללמוד את תרבויות של שבטי ילידים בברזיל - Guaycuru ו Bororo. במהלך עבודת השדה האחרונה והארוכה ביותר לשבט הילידים Nambikwara לוי-שטראוס נדבקה בזיהום שפגע בעין שלה והיא נאלצה לחזור סאו פאולו ומשם לפריז.
שורה 11 ⟵ 9:
בעשורים הבאים, תרומה למחקרים שערכו יחד עם בעלה, לא הוקרה והיא נשכחה. קלוד לוי-שטראוס עצמו שנהייה לאנתרופולוג מוביל <ref>אלן Spielmann: ''Das Verschwinden דינה Lévi-Strauss' und der Transvestismus Mário de Andrades: Genealogische Rätsel in der גשיכט דר Sozial - und Humanwissenschaften אני modernen Brasilien. La desaparición דה דינה Lévi-Strauss y el transvestismo דה Mário דה אנדראדה: האניגמה genealógicos en la historia de las ciencias sociales y humanas דל ברזיל moderno.'' Wissenschaftlicher וורלאג ברלין 2003, {{ISBN|3-936846-16-2}}.</ref> הזכיר את דרייפוס רק פעם אחת בספרו במחוזות טרופיים נוגים (Tristes Tropiques, 1955) ברגע שבו נפרדה מהמשלחת בגלל הדלקת בעיין. באלבום התמונות, Saudades Do Brasil: A Photographic Memoir, שלוי שטראוס הוציא ב- 1994, הוא לא כלל תמונות שלה. רק ב- 2001 התפרסמם תיעוד מצולם כחוקרת במסעות אלו.
בזמן מלחמת העולם השנייה, דרייפוס לקחה חלק בתנועת ההתנגדות [[מונפלייה|במונפלייה]]. אחרי המלחמה, דרייפוס חזרה ללמד פילוסופיה בוורסאי ובהמשך ב- Lycée Molière המוסד בו למדה. במשך תקופה ארוכה היא הייתה ראש החוג לפילוסופיה ב- Lycée Fénelon בפריס. במקביל לימדה פילוסופיה בסורבון ביחד עם [[ולדימיר ינקלביץ]]'''.''' לאחרמ כן , מאוחר יותר היא עבדה בתור מורה לפילוסופיה בבית Lycée, אוניברסיטת הכנת שיעורים, באוניברסיטה, והיא הפכה ''inspecteur général'' צרפתי מערכת החינוך.<ref>ברטרנד סנט Sernin: ''דינה דרייפוס ou la raison enseignante'', Temps Modernes 516, 142-157 (יולי 1989).</ref> בשנת 1950, היא פרסמה מאמרים על [[ז'ורז' ברנאנוס|Bernanos]] ו - [[סימון וייל (פילוסופית)|סימון וייל]];<ref>מרקור דה פראנס, nos. 1053 (1951), 1069 (1952).</ref> ב-1960, היא תרגמה [[דייוויד יום|יום]] ו [[זיגמונד פרויד|פרויד]].<ref>קטלוג של Bibliothèque Nationale.</ref>
== הערות שוליים ==
| |||