קבר הרמב"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 29:
בשביל המוביל אל הקבר הוקמו 14 עמודים (שבעה בכל צד), ועליהם שמות 14 חלקי ספרו של הרמב"ם "[[משנה תורה]]", שהוא גולת הכותרת של כתביו ההלכתיים. מעל מתחם הקבר הוקם מבנה מתכת גדול המסמל [[כתר]]. לאורך שני צדי השביל קולח זרם מים. (מקור השם מימון, שם [[מימון הדיין|אביו של הרמב"ם]] במילה מים).
 
==הפולמוס סביב מקום קבורתו של הרמב"ם==
ויכוחמקורות רברבים שניםהחל נסבמסמוך סביבלאחר סוגייתזמן קבורתופטירתו של הרמב"ם, במקוםמזכירים המיוחסאת לוקבורתו בטבריהואת קברו ב[[טבריה]]. הראשון הוא המלומד והסופר המצרי [[ג'מאל אלדין אלקיפטי]] {{מקוראנ|Al-Qifti}}, המקורבספרו הראשון'כתאב למסורתאל זוחכמאא' הואלתולדות בחיבורחכמי קדמון בשם "קברי אבות"הרפואה, שנכתב בשנת [[1225]], ובושם נכתבהוא שהרמבכותב בתוך תולדות הרמב{{הערה|אם נקברכי הוא כותב על הרמב"ם גם דברים שגויים בעליל, כמו סיפור ההתאסלמות של הרמב"ם ועוד, אך אין סיבה להניח שהמציא את מקום קבורת הרמב"ם בטבריה, וזאת כ-20 שנים בלבד לאחר פטירתו}}, על כך שהוא {{ציטוטון|ציווה לבאים אחריו לשאתו לים טבריה ולקברו שם, כי רצה להיות בין קברי ישראל וגדוליהם, וככה עשו לו}}. גם בחיבורים של נוסעים רבים מאותה תקופה כמו בחיבור "סימני הקברות" שנתחבר לפני שנת [[1260]] על ידי רבי [[יעקב השליח]]{{הערה|שם=פורום|1=נדפס אצל לונץ, המעמר ג', ירושלים תרפ, [http://forumsbeta.nana10hebrewbooks.coorg/pdfpager.ilaspx?req=21981&st=&pgnum=60 עמוד 51]}}, וכן בשני החיבורים הקרובים זה לזה - קינת "קברי אבות" והחיבור "קבלת צדיקי ארץ ישראל"{{הערה|נדפס אצל לונץ, המעמר ג', ירושלים תרפ, [http:/Message/MessageFullUTF8beta.asphebrewbooks.org/pdfpager.aspx?MsgIDreq=1299520221981&st=&pgnum=91 פורוםעמוד היסטוריה84]}} באתרשנתחברו נענעככל הנראה בסוף המאה ה-13{{הערה|ראה על[[אלחנן מקוםריינר]], קבורתו"עלייה שלועלייה הרמבלרגל לארץ ישראל 1099 - 1517"ם, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ח, עמוד 245-246 ובהערה 90 שם}}, כמו גם בשני חיבורים נוספים הקרובים זה לזה - חיבור "אלה המסעות" והחיבור "תוצאות ארץ ישראל"{{הערה|נדפס אצל [[אברהם יערי]], מסעות ארץ ישראל, תל אביב 1946, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&st=&pgnum=91 עמוד 92]}} לעדותלתלמיד זוהרמב"ן מסייעתמתחילת המאה ה-14, מזכירים כולם את קבר הרמב"ם בטבריה. גם העובדה שבשלהי [[המאה ה-13]] נערכו על קברו של הרמב"ם בטבריה טקסי החרמות ונידויים נגד ספריו השנויים במחלוקת (כגון [[מורה הנבוכים]]).{{הערה|1=[[מיכאל איש שלום]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36848&pgnum=71 מקומות קדושים, עמוד 71]}} גםוכן המצאותהימצאות קבר נכדו, רבי [[דוד הנגיד נכד הרמב"ם|דוד הנגיד]], בסמוך למקום המיוחס לקבורת הרמב"ם, מסייעתתומכות להנחה זובכך. ישראל הרצברג כותב בספרו המחקרי על קברי הצדיקים בגליל: "אין חולק שהרמב"ם קבור בטבריה על אף שנפטר במצרים ויתכן שאף בתחילה נקבר שם.....שמואל ב"ר שמשון שביקר בטבריה חמש שנים לאחר פטירת הרמב"ם, לא מזכירו בטבריה, ואולי רק לאחר תקופה זו הועבר לטבריה ממצרים וכפי שמעיד ר' יוסף סמברי איש מצרים "וקברו אותו בבית המדרש שלו...במצרים, ומשם הוליכו אותו לארץ ישראל וקברוהו ב[[טבריה]]". באגרות הרמב"ם נדפסה איגרת מבנו [[אברהם בן הרמב"ם|רבי אברהם]] הכותב "הוציאו דיבה על ספרי אבא מארי זצ"ל ועל קברו".
 
{{ציטוט|תוכן=יש אגדה מהמאה ה-18 שמופיעה אצל [[יוסף סופר]], שעלה לארץ ישראל מ[[ברודי]] שב[[פולין]]. הוא כתב יומן מסע על ביקורו בארץ, ובין השאר כתב כך: "כמה שנים לפני מותו הוא (=הרמב"ם) היה מתאווה לילך לארץ ישראל, והמלך (=של מצרים) לא הניח לו לילך. כשבא יום פקודתו למות, קרא לתלמידים שלו וציווה להם קודם מותו, (שאחרי פטירתו) תיכף מיד יקחו גמל אחד... ואחר כך יניחו אותו על הגמל, והגמל ילך למקום שירצה, ותלמידים ילכו עם הגמל. ובמקום שיעמיד הגמל את עצמו ולא ירצה לזוז משם, שם יקברו אותו. וכך עשו. והלך הגמל מאליו, מבוקר עד ערב, ובא הגמל עד עיר טבריה ועמד במקום אחד סמוך ל(קבר) רבי יוחנן בן-זכאי ולא רצה לזוז משם, וכיוון שראו תלמידים הנס הגדול הזה, לקחו אותו מן הגמל וקברו אותו שם"{{הערה|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20943&st=&pgnum=36 יוסף סופר, '''עדות ביהוסף''', עמוד 35-36]}}.
בתחילת [[המאה ה-19]] עלה לארץ ישראל [[יוסף סופר]], יהודי מ[[ברודי]] שב[[פולין]]. הוא כתב יומן מסע על ביקורו בארץ, ובין השאר כתב כך:
{{ציטוט|תוכן=כמה שנים לפני מותו הוא (=הרמב"ם) היה מתאווה לילך לארץ ישראל, והמלך (=של מצרים) לא הניח לו לילך. כשבא יום פקודתו למות, קרא לתלמידים שלו וציווה להם קודם מותו, (שאחרי פטירתו) תיכף מיד יקחו גמל אחד... ואחר כך יניחו אותו על הגמל, והגמל ילך למקום שירצה, ותלמידים ילכו עם הגמל. ובמקום שיעמיד הגמל את עצמו ולא ירצה לזוז משם, שם יקברו אותו. וכך עשו. והלך הגמל מאליו, מבוקר עד ערב, ובא הגמל עד עיר טבריה ועמד במקום אחד סמוך ל(קבר) רבי יוחנן בן-זכאי ולא רצה לזוז משם, וכיוון שראו תלמידים הנס הגדול הזה, לקחו אותו מן הגמל וקברו אותו שם|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20943&st=&pgnum=36 יוסף סופר, '''עדות ביהוסף''', עמוד 35-36]}}
 
מאידך, היו ששללו מסורת זו וטענו שהרמב"ם נקבר, ככל הנראה, ב[[חברון]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. טענה זו הועלתה בשנת [[1934]] על ידי ד"ר [[אהרן קמינקא]]{{הערה|עיתון הארץ, י"ז חשוון תרצ"ה{{ש}}[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23745&st=&pgnum=75 עוד דברים אחדים על קברו של הרמב"ם], הארץ, ערב פסח תרצ"ה}}. דעה זו מובאת גם בהגהת ר' שמואל שולם על [[ספר יוחסין השלם]]: {{ציטוטון|ויש אומרים שנקבר בין האבות בחברון}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5900&st=%d7%a8%d7%9e%d7%91%22%d7%9d&pgnum=283&hilite= ספר יוחסין, מהדורת פיליפובסקי, עמוד 220]}}. אך חוקרים רבים כמו [[יצחק בן צבי]]{{הערה|יצחק בן צבי, '''מקום קברו של הרמב"ם''', ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, שבט תרצ"ה, עמ' 26-29 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23722116}}}}, [[שמחה אסף]]{{הערה|שמחה אסף, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23745&st=&pgnum=77 מקום קבורתו של הרמב"ם], הארץ, ערב פסח תרצ"ה}} ואחרים התווכחו עם קמינקא וביססו את הדעה המקובלת כי הרמב"ם קבור בטבריה.
בספרו ה[[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרפי]] של [[שלמה אבן וירגה]], שבט יהודה, מתאר המחבר את מסע ההלוויה של הרמב"ם:
{{ציטוט|תוכן=בהגיע מלווי הארון לארץ ישראל, פגעו בהם ליסטים. המלווים ברחו, והליסטים נותרו עם הארון. אולם כל הניסיונות שלהם להרים את הארון ולהשליכו לים לא הועילו, אף־על־פי שהיו כשלושים איש גיבורי חיל. ליסטים אלו מיד הבחינו שמדובר בארון ובו 'איש אלהים'. מיד יצאו לקרוא למלווים שברחו, והבטיחו את היהודים שיוליכוהו למחוז חפצם, והם גם כן ליוו אותו, ונקבר בטבריה. זה שמענו באמת גמור.|מקור=שבט יהודה לרבי [[שלמה אבן וירגה]]}}
 
לשיטותלאגדה נוספותנוספת על קבורת אחת מבהונות הרמב"ם - ראה ערך [[בית הכנסת הרמב"ם|בית כנסת הרמב"ם]].
חוקרה של ארץ ישראל, פרופ' [[זאב וילנאי]], הביא אגדה עממית המספרת על הבאת ארון הרמב"ם לטבריה:
{{ציטוט|תוכן=...וכתום המספד עשו ארון וישימו את גוף המת בתוכו. ויעמיסו האנשים את הארון על גמל וישלחוהו לארץ ישראל...ובארץ ישראל שמעו קהילות היהודים כי הארון עם עצמותיו של הרמב"ם מובל להקבר בארץ הקודש, ויצאו לקראתו לקבלו ולהכניסו בכבוד גדול. ויהי הם שואלים את היהודים המלווים אותו ממצרים למקום קבורתו של הצדיק, השיבו אותם כי לא גילה הרמב"ם לפני מותו מקום הקבורה, ומסר לבני ארץ ישראל להכריע בדבר. ומחלוקת גדולה פרצה בין הקהילות השונות. [[ירושלים]] באה ואמרה כי היא לב העולם, ובה על [[הר הזיתים]] ינוח הרמב"ם. אנשי חברון אמרו כי נאה לו לצדיק לנוח על משכבו בחברון, שכן שם [[מערת המכפלה]]... ויושבי מירון הוכיחו כי להם קברו של [[רשב"י]]... לא היה קץ לדברים ולמריבות, והקהילות לא יכלו להגיע לשום פשרה.
 
וכאשר שמו על לבם כי בזיון גדול הוא למת, שארונו עומד ומחכה, החליטו האנשים לעזוב את הגמל על הארון לנפשו והיה המקום שיעמוד ויברך - שם תהיה קבורתו. וכן עשו. היה הגמל מהלך הרבה ימים עד שבא ל[[טבריה|טבריא]], ובשדה אחד כרע רבץ הגמל. ויקברוהו במקום ההוא, ושם קברו עד היום הזה.|מקור=זאב וילנאי, '''מצבות הקודש בארץ ישראל'''}}
 
הרב פנחס מילר בספרו "ארץ גליל" טוען כי לא ייתכן שתלמידי הרמב"ם יקבעו את קברו על פי הכרעת בהמה, הפועלת ללא הגיון, קל וחומר בהמה טמאה. לדעתו קברו של הרמב"ם נקבע דווקא בטבריה משום שמשפחתו ותלמידיו רצו להפגין בקבורת רבם בטבריה, עריסת [[תורה שבעל פה]], מולדת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כי הרמב"ם לא בא בספריו לתת תחליף לתלמוד, כמו שטענו החולקים עליו, ולא שולל את צורך הלימוד והעיון בשאר ספרי תורה שבעל פה. אדרבה, הרמב"ם בא לחזק את התורה שבעל-פה ולהשלימה, ולפיכך אך טבעי שקבורתו תהא בטבריה.
 
מאידך, היו ששללו מסורת זו וטענו שהרמב"ם נקבר, ככל הנראה, ב[[חברון]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. טענה זו הובאה על ידי ד"ר [[אהרן קמינקא]], שנטל חלק בוויכוח שהתנהל על גבי עיתון "[[הארץ]]" בנושא זה, והיא מבוססת על כתב יד מ[[המאה ה-16]], שם נכתבו הדברים{{הערה|שם=פורום}}. דעה זו מובאת גם בהגהת ר' שמואל שולם על [[ספר יוחסין השלם]]: {{ציטוטון|ויש אומרים שנקבר בין האבות בחברון}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5900&st=%d7%a8%d7%9e%d7%91%22%d7%9d&pgnum=283&hilite= ספר יוחסין, מהדורת פיליפובסקי, עמוד 220]}}.
 
לשיטות נוספות - ראה ערך [[בית הכנסת הרמב"ם|בית כנסת הרמב"ם]].
 
==נוסח המצבה==