יהושע שוורץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 19:
שוורץ החל ללמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל בבר-אילן (היום לימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה) ב-1979 ונתמנה לדרגת מרצה ב-1981. ב-1986 הפך מרצה-בכיר, ב-1991 פרופסור חבר וב-1996 הועלה שוורץ לדרגת פרופסור מן המניין. שוורץ שימש כראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה (1992–1994), כדיקן הפקולטה למדעי היהדות (2001–2005), כראש המרכז ללימודי יסוד ביהדות (2007–2013), כיו"ר ועדת הספריות של האוניברסיטה, כחבר הוועדה המרכזת של הסינט ובעוד תפקידים רבים אחרים.
 
שוורץ מתמחה בתולדות היישוב בארץ-ישראל ב[[תקופת בית שני]] וב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] וספרו "היישוב היהודי ביהודה אחרי מלחמת בר-כוכבא עד הכיבוש הערבי" זכה בפרסב[[פרס יצחק בן-צבי]] לשנת תש"ן (1990). הוא עוסק גם בתולדות ירושלים, בחקר התרבות החומרית של ארץ-ישראל בעת העתיקה, בתולדות היישוב הנוצרי בארץ-ישראל בתקופה הביזאנטית ועוד.
 
הוא משמש כחבר המועצה הארכאולוגית של מדינת ישראל והוא יו"ר ועדת המקצוע של לימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ב[[משרד החינוך]]. לשעבר הוא היה חבר מועצת [[הספרייה הלאומית]]. הוא נמנה בין העורכים של Jewish and Christian Perspectives ו Compendia Rerum Judaicarum ad Novum Testamentum, שתי סדרות אקדמיות שיוצאות ב[[הוצאת בריל]] (Brill), ב[[ליידן]] שב[[הולנד]]. בעבר שימש גם באחד העורכים של כתב-העת "[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]" של [[יד יצחק בן-צבי]].