דיני חיובים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוסף מידע
קישור
שורה 19:
לעתים קרובות, כל אחד מהצדדים הוא גם נושה וגם חייב: כל צד נושה בחברו את חלקו של האחר בחיוב וחייב לו את חיובו-שלו. לדוגמה, עם כריתת חוזה למכירת חפץ, המוכר נושה את התשלום מהרוכש ואילו הרוכש נושה את החפץ עצמו מהמוכר. חיובים יכולים להיות לא-מוניטריים (נעדרי יסוד [[כסף (אמצעי תשלום)|כספי]]), לדוגמה, כאשר הנושה זכאי לדרוש מהחייב שיעשה דבר או שיחדל מעשייתו. קיימות אבחנות רבות נוספות בין חיובים שונים; כך, בין היתר, חיוב יכול להיות מובטח על ידי [[משכון]]. במצב זה, עומדת לנושה זכות קניינית הקשורה וכרוכה עם זכותו האובליגטורית.
 
כדי שיווצר חיוב בעל תוקף משפטי, צריכים להתקיים תנאים ההופכים אותו לכזה. כך, למשל, הסכם שבכבוד{{הערה|[[גבריאלה שלו]] "[http://www.nevo.co.il/books/כתבי%20עת/כתבי%20עת/משפטים/כרך%20לב/mishpatim-32-1-003.pdf הסכמים ג'נטלמניים (שם זמני)]" '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' לב 3 (2002).}} אינו חוזה ולפיכך אינו מקים חיוב. לפי התפיסה המקובלת ב[[המשפט הקונטיננטלי|משפט הקונטיננטלי]], לכל חיוב יש ארבעה יסודות (the elements of obligation):
#הנושה;
#החייב;
שורה 28:
דיני החיובים החלו להתפתח ב[[המשפט הרומי|משפט הרומי]] כדי לכסות על פער שנוצר בין המשפט הרומי המסורתי, שעסק בעיקר בדיני קניין ומשפחה, לבין המציאות בה בני אדם ביצעו עוולות איש כלפי רעהו. עד להתפתחות דיני החיובים, מצבים כאלו הולידו [[נקמת דם]] של ממש; בהדרגה, המשפט הרומי עבר מנקמה לפיצוי. דיני החיובים התחילו את דרכם, אם כן, בדיני הנזיקין.{{הערה|Zimmermann, Reinhard. "The Law of Obligations: Roman Foundations of the Civilian Tradition" (Oxford: Oxford University Press, 1996) 2.}}
 
בשלב מאוחר יותר של המשפט הרומי, הופעת ה[[קורפוס יוריס סיוויליס]], היה ניתן לראות כבר תורה מאוחדת למדי של דיני חיובים. חיוב מוגדר שם כ"קשר משפטי, המחייב אותנו לבצע פעולה כלשהי בהתאם לחוקי המדינה".{{הערה|Justinian. "Institute". Trans. John B. Moyle (Oxford: Oxford University Press, 1889) 132.}} כיום, התחום של דיני החיובים, כמושג נפרד, מוכר בעיקר בארצות המשפט הקונטיננטלי.

ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], דיני החיובים התפתחו פחות כדיסציפלינה משפטית ואקדמית נפרדת ויותר כאוסף מושגים קרובים ("חייב", "נושה", "ביצוע" וכןואחרים הלאה) החלים הן בדיני החוזים, הן בדיני הנזיקין והן בחיוביםביחס לחיובים אחרים.
 
==לקריאה נוספת==