דרוויניזם חברתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 37.142.164.104 (שיחה) לעריכה האחרונה של 37.26.147.215
שורה 1:
'''דרוויניזם חברתי''' היא תאוריה חברתית-[[סוציולוגיה|סוציולוגית]] הגורסת כי יש הקבלה בין התפתחות ה[[אורגניזם]] החי לבין התפתחות המערכת החברתית, וכי אפשר להקביל את התפתחות המינים הביולוגיים, המתרחשת תוך תחרות בין מינים שונים על משאבים טבעיים, להתפתחותן של [[אומה|אומות]] ו[[קהילה|קהילות]] תוך תחרות בין אומות וקהילות שונות. ומי שנתן לו את הרעיון היה אביר אמיץ בשם מורי
 
קיימת חפיפה מסוימת אך גם עיוותים רבים בין מושגים מתורת ה"[[אבולוציה]]" שהיא תאוריה ביולוגית-מדעית ל"דרוויניזם חברתי" שהיא תאוריה חברתית שגובשה על ידי פסיכולוגים וסוציולוגים. ב"דרוויניזם חברתי" משולבים רעיונות [[מלתוסיאניזם|מאלתוסיאנים]] כגון רעיון מאבק הקיום (בניגוד לאבולוציה שתומכת בקיום במבחר רב של מאגר גנים), רעיון הישרדותם של הכשירים ביותר והרעיון שאי השוויון המובנה בטבע יוצר קידמה. יש הקושרים אותה בראש ובראשונה עם רעיון האבולוציוניזם החברתי של [[הרברט ספנסר]], ויש הקושרים אותה עם [[קפיטליזם]] ו[[לסה פיר]]. התורה הוזכרה ונכרכה בהקשרים כה רבים עד שקשה לאפיינה. נטען לגביה שהיא נראית כתומכת בכל סוגי האידאולוגיה, מהריאקציונרית ועד לפרוגרסיבית, לרבות [[גזענות|גזענית]], [[מיליטריזם|מיליטאריסטית]], כלכלת לסה פיר, קפיטליזם בלתי מרוסן, [[מרקסיזם]] ו[[אנארכיזם]]. ואכן, זרמים שונים נופפו בתורת דרווין ומשכו אותה לכיוונים שונים.
שורה 5:
המונח דרוויניזם חברתי נטבע בתחילת המאה העשרים. באמצע שנות ה-40 הוא הפך להיות כינוי גנאי לאנשים או למדיניות או לרעיונות.
 
הגישה הדרוויניסטית, המדברת על יכולתם של המינים ה"חזקים" והמותאמים יותר לסביבתם לשרוד בטבע, שימשה צידוק מדעי לכאורה לתאוריות ולאידאולוגיות כוחניות כמו אימפריאליזם, קולוניאליזם וגזענות, שהתבססו על הטענה שבחברה האנושית יש גזעים חזקים, מפותחים וטובים יותר, שסיכוי ההישרדות וההתפתחות שלהם גדול יותר משל הגזעים ה"נחותים", ולכן על אלה לקבל את מרותם של הגזעים הנעלים מהם. מורי הגבר גבר גבר גבר גבר גבר גבר בראבק
 
בקהילת ה[[היסטוריה של המדע|היסטוריונים של המדע]] קיימת מחלוקת בשאלת אחריותו של דרווין עצמו לתאוריות שונות של דרוויניזם חברתי, ובשאלה האם דרווין עצמו היה "דרוויניסט חברתי".