בן-ציון דינור – הבדלי גרסאות

בן-ציון דינור נולד בשנת 1884 בעיירה [[חורול]] (Хорол) שב[[פולטבה (מחוז)|פלך פולטבה]] של [[האימפריה הרוסית]], בדרום [[תחום המושב]] היהודי ([[אוקראינה]]), למשפחה שהשתייכה לחסידות [[חב"ד]]. בילדותו למד ב[[חדר מתוקן]] שייסד דודו, ובגיל 10 עבר ללמוד בישיבת [[הומל]]. בהמשך למד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[קרמנצ'וג]] ו[[קורסון]], בה החל את דרכו כציוני נלהב. בשנים [[1896]]–[[1898]] למד ב[[ישיבת טלז]] אצל הרב [[שמעון שקופ]], ממנו שאב את דרך לימודו המיוחד. בעקבות שיחות של [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[אליעזר גורדון]], בהן התפלמס עם [[תנועת ההשכלה היהודית|המשכילים]], התעורר בו הרצון לקרוא את דברי המשכילים. בטלז התעוררה תשוקתו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]] ביתר שאת, ולכל חבריו הודיע שהוא עתיד לעלות לארץ ישראל כשיהיה גדול. בגיל 14 עבר ללמוד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלבודקה]], בה הצליח בגיל 14 לסכל תוכנית של [[הלשכה השחורה]]{{הבהרה|מה זה?}} לפרסם גילוי דעת נגד ה[[ציונות]]. בתחילת שנת [[1900]] הגיע ל[[וילנה|ווילנה]], בה [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בשנת [[1902]].{{הערה|אם התאריך נכון, היה זה אחרי חזרתו מ[[לובביץ']].}} בין תשרי לאדר [[תרס"ב]] שהה בעיירה [[לובביץ'|לוּבָּבִיץ']] ברצונו להתרשם מתורת ה[[חסידות]]. בין השנים 1902–1911 עשה פסק זמן בלימודיו ועסק בהוראה ובפעילות ציונית, שאף הביאה למעצרו לזמן קצר. למד תקופה גם בישיבת [[איישישוק]].