|
|
|
==קביעת החזקה על הילדים==
===המודל הלגאלי משפטי===
עד תחילת המאה ה-18 העיקרון היה שעל ההורה האב להחליט לטובת הילד, ובמקרה של גירושין הילד עובר לחזקת האב. מתחילת המאה ה-18 הוחל חוק לפיו הילד עובר לחזקת אמו במקרה של פרידה, אלא אם מדובר במקרים חריגים. יש הטוענים הדבר ביטא את המעבר מחקרה חקלאית פטריארכלית לחברה עירונית תעשייתית שחיזק את הרעיון שעל הגבר לצאת לעבודה ועל האם לגדל את הילדים. בשנות ה-70 חלה מגמה הפוכה שטענה כי הילד זקוק לאביו לא פחות משזקוק לאמו וכי קיימים אבות שילדיהם חשובים להם והפנויים מספיק לטפל בילדים כאמהות.{{הערה|פרישטיק, מרדכי, and Mordechai Frishtik. "Factors Affecting Social Workers' Recommendations to Israeli Family Courts Concerning Child Custody/השיקולים המנחים את פקידי הסעד בהמלצותיהם לבית-המשפט לענייני משפחה בנושא המשמורת על ילדים." ביטחון סוציאלי (2005): 91-115.}} עיקרון זכויות הילד ורצון הילד טוען כי יש לקחת בשיקול דעת השופט את רצונו של הילד, בעניין מי יהיה האפוטרופוס שלו לאחר הגירושים. כשביכולת הילד לקבוע זאת לאחר גיל 6.{{הערה|פרישטיק, מרדכי, et al. "Factors affecting Israeli Rabbinical Courts' decisions concerning child custody/שיקולים המנחים את בתי הדין הרבניים בקביעת המשמורת על ילדים." מגמות (2001): 45-70.}}
===המודל הפסיכו-סוציאלי===
|
