פרשת טננבוים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 90:
ב-2005 פרסם [[מבקר המדינה]] [[אליעזר גולדברג]] דו"ח מיוחד על פרשת טננבוים, ובו ביקר בחריפות גורמים ביטחוניים שלא מסרו ל[[צה"ל]] פרטי מידע שהאירו את פעילותו של טננבוים באור שלילי - למרות המידע הרגיש שאליו נחשף. עם זאת, מבקר המדינה לא מצא פגמים בתהליך קבלת ההחלטות שקדם להחזרתו של טננבוים לישראל{{הערה|{{ערוץ7||המבקר: כשל מהותי באבחון הביטחוני של טננבוים|116815|3 ביולי 2005}}}}.
 
ב-2004 חשף העיתון "מעריב" כי חותנו-לשעבר של טננבוים, שמעון כהן, היה שותפו-לעסקים של אריאל שרון בשנות השבעים, ובין היתר עסק בשיווק התוצרת החקלאית של חוות השקמים. "מעריב" העלה שאלות קשות על יכולתו של ראש הממשלה להפריד בין מה שהצטייר כהיכרות משפחתית ובין עסקת שבויים בעלת משמעויות לאומיות, ואולם שרון טען שלא ידע על הקשר עם המשפחה בעת העסקה{{הערה|{{NFC|יואב יצחק|שרון: לא ידעתי על קשריו המשפחתיים עם טננבאום|001-D-41537-00|3 במרץ 2004}}}}. בשנת 2006 חתם טננבוים הסכם בלעדיות, עם הסופר אריה קרישק והבמאי יעוד לבנון,להפקת סרט על הפרשה (בהפקת ערוץ "יס" ). על אף שצולמו שעות רבות של ראיונות עומק עם טננבוים (בדירת המסתור שלו דאז, בהרצליה) לא יצא הסרט בסופו של דבר,הן בשל חמקנותו של טננבוים והן בשל התערבות המוסד.
 
==אחרית דבר==