סימן טוב בנימין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
ב-[[25 באוקטובר]], לאחר הסכם הפסקת האש, הודיע אלוף הפיקוד, [[שמואל גונן]], לקצין הסגל של פיקוד הדרום, כי הקצין בנימין מודח "בשל התנהגות לא הולמת תחת אש", ובאוזני קצין אחר תמה מדוע לא הגיע הקצין הסורר לכלא.
 
עדויות אלו של סגן בנימין, וחיילים זוטרים אחרים שהבחינו בסימני המלחמה, הפכו בעיני רבים לסמל לכישלון של [[אמ"ן]] שהעריך כי יש סבירות נמוכה למלחמה עם [[ישראל]]. דיווחים מסוג זה נזכרו אף בדו"ח של [[ועדת אגרנט]], כדוגמה לנורמות שהונהגו באמ"ן שלא אפשרו ערעור על הנחות שגויות, עד שהיה מאוחר מדי. אלוף [[שלמה גזית]], שהחליף את זעירא כראש אמ"ן, מיסד מה שכונה "נוהל סימן-טוב", לפיו כאשר קצין חולק מהותית עם מפקדיו לגבי התרעה מודיעינית הוא יכול לפנות לכל מפקד בכיר כולל ראש אמ"ן.
 
בנימין העיד בפני ועדת אגרנט במאי 1974, לאחר פרסום הדוח החלקי הראשון, ונחקר אודות סתירות לכאורה בין הנימה הנחרצת של העמוד הראשון בדו"ח ה-3 באוקטובר לבין התוכן בשאר עמודי הדו"ח אשר רואים פנים לכאן או לכאן באשר לסיכויי מלחמה לעומת תרגיל. נוסף, העמוד הראשון היה שונה משאר העמודים בצורתו והדיו בו נכתב והעדר הערות של סא"ל דוד גדליה. בנימין אף הורה לפקודו לשרוף את העותק המקורי. סגן בנימין אף צויין לשבח על ידי הוועדה. והטענות של גונן וגדליה כאילו המסמכים שמסר לוועדה היו מזויפים, נבדקו ונשללו על ידה{{מקור}}.
 
אלוף [[שלמה גזית]], שמונהשהחליף ל[[ראשאת זעירא כראש אמ"ן]] לאחר מלחמת יום הכיפורים, קבעמיסד נוהלמה שנקראשכונה "נוהל סימן -טוב", לפיו כאשר קצין שלוחולק חילוקי דעות מהותייםמהותית עם מפקדומפקדיו בענייןלגבי הערכת מודיעין, ובפרט בנושא התרעה, רשאימודיעינית להציגהוא אתיכול עמדתולפנות למפקדיםלכל בכיריםמפקד יותרבכיר ואףכולל לראשראש אמ"ן.{{הערה|שם=מלמ}}
 
לאחר המלחמה שירת בנימין כקצין מודיעין ב[[אוגדה 162]]. במהלך שירותו קיבל את פרס החשיבה היוצרת ע״ש עוזי יאירי והתקדם לדרגת אלוף משנה. בשנת 1987 השתחרר מצה"ל.
 
לאחר פרישתו מצה"ל הצטרף לשירות המדינה, כיהן בתפקיד הממונה על מחוז דרום ב[[משרד הכלכלה]] עד שנת 2015.{{הערה|[http://bh-bs.inz.org.il/view.asp?id=1581 הצופה שלא נרדם - הכירו את אל"מ (מיל') סימן טוב בנימין], באתר [[בית הלוחם]]}}