גל גיבוע – הבדלי גרסאות

רצף של גלים ארוכים שתנועתם נמשכת בלי הרוח (לאחר הסערה או הרחק ממנה) ואינם נשברים
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} בהקשר של אוקיינוס, ימה או אגם, '''סוואל''' (באנגלית: Swell) הוא סדרה של גל (מים)|גלי..."
(אין הבדלים)

גרסה מ־21:25, 17 באוקטובר 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

בהקשר של אוקיינוס, ימה או אגם, סוואלאנגלית: Swell) הוא סדרה של גלי מים סדירים יחסית שמתקדמים לאורך הממשק בין הים לאוויר, שלעתים מתייחסים אליהם גם כאל גלי כבידה בזורם. רצף סדיר כזה של גלי ים אינו נוצר על ידי הרוח המקומית, אלא על ידי מערכות מזג אוויר מרוחקות, בהן רוח מנשבת במשך זמן רב לאורך מרחק נשיבה (fetch) גדול. זוהי ההגדרה הראשונית של סוואל, והיא מנוגדת לזו של גל שנוצר על ידי הרוח המקומית, ושעדיין נמצא תחת השפעת המנגנונים שיצרו אותו, דהיינו רוח המנשבת מעל מים. באופן יותר כללי, סוואל מרוכב מגלים שנוצרו על ידי רוח שאינם - או כמעט ולא - מושפעים מהרוח המקומית באותו זמן. לסוואלים יש לעתים קרובות אורך גל גדול, כשהערך של אורך גל עשוי להשתנות רבות בתלות בגודל, העוצמה ומשך הפעולה של מערכת מזג האוויר שאחראית ליצירת הסוואל, כמו גם בתלות בגודל של מאגר המים; אורכי הגל רק לעתים נדירות עולים על 150 מטר באזור הים התיכון. אורך הגל של הסוואל משתנה רבות גם מאירוע לאירוע. למשל, סוואלים עם אורכי גל של יותר מ-700 מטר יכולים להיווצר כתוצאה של סערות חזקות ביותר. בהגעתם לחופים, לסוואלים יש טווח תדירויות וכיוונים צר יותר בהשוואה לגלים שנוצרו על ידי רוח מקומית, זאת מכיוון שבמהלך התקדמותם מאזור היווצרותם הם עברו תהליך נפיצה ממושך, כך שהם איבדו חלק ניכר מאקראיותם, וכעת הם לובשים צורה וכיוון מוגדרים יותר.

מאפייני הסוואל

סוואלים נוצרים לעתים קרובות על ידי סערות המרוחקות אלפי מיילים ימיים מהחוף שבו הם נשברים. למשל, קיימים תיעודים על סוואלים שנוצרו באוקיינוס ההודי שהגיעו לחופי קליפורניה לאחר שעברו יותר מחצי הקפה סביב כדור הארץ. המרחק העצום שבדרך כלל עוברים הסוואלים במסעם באוקיינוס מאפשר לגלים לעבור תהליך נפיצה אפקטיבי ביותר; גלים שנוצרו והם בעלי אותה מהירות ואותו כיוון יתקבצו יחד בעוד אלה שנעים אף בשבריר מטר לשנייה לאט יותר יפגרו מאחור, ובסופו של דבר יגיעו מספר שעות מאוחר יותר אודות למרחק הרב. זמן ההתקדמות של הסוואל ממקום היווצרו t הוא פרופורציונלי למרחק מהמקור לחוף X מחולק בזמן המחזור של הגל T. במים עמוקים זמן זה הוא  , כאשר g היא תאוצת הכבידה. בעבור סערה שמרוחקת מרחק של 10000 קילומטר, סוואלים עם זמן מחזור של T=15 s יגיעו 10 ימים אחרי יצירתם, בעוד סוואלים עם זמן מחזור של 14 שניות יגיעו 17 שעות מאוחר יותר, וכך הלאה.

אפקט זה של ההגעה הדיספרסיבית של הסוואלים לחופים הוא אחת הדרכים הסטנדרטיות לגלות באיזה מרחק הסוואלים נוצרו.


ראו גם