אפליית נשים – הבדלי גרסאות

 

==אפליית נשים באקדמיה ובמחקר המדעי==

גם באקדמיה דרכן של הנשים לא הייתה קלה לאורך ההיסטוריה. במשך שנים רבות, נשים לא הורשו ללמוד במוסדות אקדמיים, וכאשר הורשו ללמוד לבסוף, לא קיבלו תעודות על לימודיהן, אף על פי שהיו זהים ללימודיהם של גברים. כאשר הן הצליחו לקבל תפקידים אקדמיים, הן אולצו להתפטר ברגע שנישאו "למען כבוד מקומה של האישה בבית" וכך בעצם לא הורשו להמשיך ולעסוק במדע{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Ingrid Birker|כתובת = http://cstmuseum.techno-science.ca/en/hall-of-fame/hall-of-fame-harriet-brooks-pitcher.php|כותרת = Remembering Harriet Brooks: Canada’s first female nuclear physicist|תאריך = 8 במרץ 2011}}}}.

 

 

בנוסף, היו מקרים בהם תגליותיהן ועבודתן של נשים נוכסו על ידי עמיתיהן הגברים, או שהן לא הורשו לפרסם בשמן, או שתרומתן נמחקה על ידי הממסד המדעי או האקדמי. תופעה זו נקראת [[אפקט מטילדה]], על שם [[מטילדה ג'וסלין גייג']], סופרג'יסטית ופעילה למען זכויות ילידים אמריקאים מהמאה ה-19 שהייתה הראשונה לתאר את התופעה במאסה "האישה כממציאה". דוגמאות בולטות שמדגימות את התופעה מהמאה ה-20 כוללות את [[מארי קירי]], [[נטי סטיבנס]], [[ליזה מייטנר]], [[רוזלינד פרנקלין]] ו[[ג'וסלין בל]].

 

== תאוריות העוסקות באפליית נשים==

===תאוריית ההון האנושי===

את אחד מההסברים המקובלים להשפעה של היסטוריית התעסוקה של נשים ומעמדן ב[[שוק העבודה]] על רמת התגמולים שלהן, מספקת תורת ה[[הון אנושי|הון האנושי]]. על פי גישה זו, מאחר שנשים קוטעות את פעילותן בשוק העבודה, לעתים למספר שנים עם [[לידה|לידת]] ילדיהן, הן צוברות פחות ניסיון תעסוקתי מה[[גבר]]ים העובדים באופן רצוף. לפי תורה זו, מיומנויותיהן של הנשים מדלדלות ומאבדות מערכן בזמן היותן מחוץ לכוח העבודה, מה שמוביל לירידה בפריון עבודתן. כתוצאה מכך, כשהן חוזרות לשוק העבודה, הן נאלצות להסתפק ב[[שכר]] נמוך. בנוסף לכך, תורת ההון האנושי טוענת כי עצם הפסקת העבודה מעידה גם על המחויבות הפחותה שלהן לשוק העבודה.

 

 

===למידה חברתית===

על פי [[דוד לין]], מקורם של ההבדלים בין המינים הוא חברתי והם תוצאה ישירה של דרכי [[חינוך]] נבדלות של בנים ובנות כלומר, תפקידי המין הם נרכשים.