ייהרג ואל יעבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{דרוש מקור}}
תודה, יוני
שורה 14:
בנוסף, יחסי מין של יהודי עם [[גוי]]ה נכלל ב"ייהרג ואל יעבור"{{הערה|ראו ש"ך יו"ד קנז, יב, בשם הרבה ראשונים.}}, ויש מי שאומר שמשום שזהו מהאיסורים החמורים בדרגה של כרת – מאחר שאם המעשה נעשה בפרהסיא, כאשר הדבר ידוע לכל, האיסור הוא [[כרת]], על כן גם אם המעשה נעשה בצנעה{{הערה|1=שזה איסור מדרבנן, שנגזר על ידי בית דינו של [[החשמונאים]], כמובא ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לו, ב.}}, הדין הוא ייהרג ואל יעבור{{הערה|ראו ש"ך יו"ד קנז, יב, בשם ה[[יוסף חביבא|נימוקי יוסף]]. וראו שם לדעת שאר הראשונים שחולקים.}}. הטעם לחומרת העניין מובא ב[[רמב"ן]] מפני שבן של גוי נחשב לגוי ומתייחס אחריה, והוא מוליד בן ל[[עבודה זרה]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] עד, ב, מלחמת השם.}}.
 
לעומת זאת, יחסי מין של גוי עם יהודייה אינו ב[[איסור כרת]] אלא ב[[איסור לאו]] של "לא תתחתן בם" – אם זה בדרך של [[נישואין]]{{הערה|אך למעשה אין מציאות של [[נישואין]] באונס, נישואין הוא מושג השייך רק בהסכמה מליאה ורצונית של שני בני הזוג, כן פוסק ה[[רמב"ן]] ב[[מסכת סנהדרין]].}}, ואם מדובר ביחסי מין שלא בדרך נישואין אז האיסור הוא [[איסור מדאורייתא]]{{הערה|שנגזר על ידי בית דינםדינו של [[השםשם בן נח|שם]]., כמובא ב[[מסכת{{תלמוד בבלי|עבודה זרה]] דף |לו, |ב}}.}}, אך אינו בייהרג ואל יעבור, מכיוון שהאשה אינה עושה מעשה אלא היא כקרקע שאינה עושה כל מעשה, והגוי הוא עושה את המעשה האסור, ולכן כאשר היא אינה מבצעת כל מעשה של התקרבות מצידה, אין חיוב ליהרג אם זה נעשה באונס.
 
אחת מ[[אגדות החורבן]] המופיעות ב[[תלמוד]] מתארת התאבדות לשם הימנעות מאונס (הסוגריים המרובעים - פירוש [[רש"י]]):