כור היתוך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 37.142.168.123 (שיחה) לעריכה האחרונה של Levi-va |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג ב[[סוציולוגיה]]|אחר=כלי המשמש להיתוך חומרים|ראו=[[כור היתוך (כלי היתוך)]]}}
'''כור היתוך''' הוא ביטוי [[מטאפורה|מטאפורי]] לתהליך שינוי בו חברות הטרוגניות המורכבות אנשים מרקעים תרבותיים, חברתיים, אתניים ודתיים שונים הופכות יותר הומוגניות על ידי חיים זה לצד זה ואימוץ מאפיינים תרבותיים שונים. תהליך זה מכונה גם "[[הטמעה תרבותית]]". מקור השימוש בביטוי "כור היתוך" כסמל להטמעה תרבותית הוא במחזה "כור ההיתוך" (The Melting Pot), אשר נכתב על ידי [[ישראל זנגוויל]] בשנת [[1908]], שבו מתואר סיפורו של צעיר יהודי שהיגר מ[[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] של ראשית [[המאה ה-20]] לאחר שמשפחתו נרצחה ב[[פרעות קישינב]], שם הוא מבקש להינשא לצעירה רוסייה שאינה יהודייה. בתחילת המחזה מכנה הצעיר את ארצות הברית "כור מצרף בו ניתכים כל גזעי אירופה". מחזה זה מתאר את ארצות הברית כמקום בו ניתכים כל הגזעים ובן דמותו תהיה של [[גזע (אדם)|הגזע]] החזק ביותר ושפתו תהיה השפה הטובה ביותר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Israel Zangwill|שם=The Melting Pot|מו"ל=New York: The American Jewish Book Company|שנת הוצאה=1921}}}}
[[קובץ:TheMeltingpot1.jpg|ממוזער|שער המחזה "כור ההיתוך" מאת ישראל זנגוויל]]
בשנותיה הראשונות של [[ישראל|מדינת ישראל]] הנהיג ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] מדיניות של [[מיזוג גלויות]] על פי תפיסת [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]] ו[[שיבת ציון]]. בשונה מכור ההיתוך האמריקאי, מיזוג הגלויות בבסיס מדיניות ממשלת ישראל שאובה מרעיונות יהודיים ואף [[אתחלתא דגאולה|משיחיים]]. אחד הביטויים למיזוג הגלויות הישראלי הוא הניסיון לעצב את דמות [[צבר (סלנג)|הצבר]] - היהודי החדש, הישראלי, כתוצר של כור היתוך - מפגש הדדי ונישואי תערובת בין יהודים מעדות שונות בארץ הקודש.
== כור היתוך לעומת רב-תרבותיות ==
הרעיון של [[רב-תרבותיות]] מוצג לעתים כחלופה מנוגדת להטמעות. ההנחה מאחוריה מכונה "גישת קערת הסלט" או "פסיפס תרבותי". לפי הגישה הרב תרבותית, כל "מרכיב" בקבוצה שומר על שלמותו ו"טעמו" ובכך תורם לתוצר סופי מגוון ומוצלח. בשנים האחרונות, מאומצת גישה זו באופן רשמי גם בחברות כור היתוך מסורתיות כגון ב[[קנדה]] ו[[בריטניה]], מתוך כוונה לגילוי סובלנות כלפי מהגרים מרקע שונה. קשה לאמוד את מידת ההשפעה של הממשלה על מידת ההטמעות של מהגרים וקירובם לכור ההיתוך. עיר אמריקנית יכולה, לדוגמה, להציע הנחיות אזרחיות במגוון של שפות, גם אלו שאינן נפוצות, לטובת מהגרים דוברי שפה זרה. אולם בו בזמן עשויים ילדי המהגרים לקבל הנחיה לדבר באנגלית בלבד בהיותם בבית הספר.
| |||