מכון גנזים – הבדלי גרסאות

{{מוזיאון

|שם=

|כיתוב=

|שם בשפת המקור=

'''מכון "גְּנָזִים"''' (או [[ארכיון]] גנזים) הוא המוסד המרכזי ב[[ישראל]] ל[[שימור תרבות|שימור]] יצירתם של [[ספרות עברית|הסופרים העבריים]].

== היסטוריה ==

הארכיון הוקם בשנת [[1950]] על ידי [[אגודת הסופרים העבריים]] בארץ ביוזמתו של הסופר והעורך [[אשר ברש]]. תחילה הוצע לקרוא למכון "גנזכו"ס (גנזי כתב וספר) לחקר הספרות העברית החדשה, אך לבסוף התקבלה הצעתו של אשר ברש שנתמנה ליו"ר הראשון לקרוא למכון בשם "גנזים". לאחר פטירתו ב [[1952]] נתמנה [[דוד שמעוני]], שכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב-דצמבר [[1956]]. היו"ר השלישי היה [[יהודה בורלא]]. תקציבו של המכון לשנתו הראשונה היה 2,000 ל"י מקרנות האגודה.{{הערה|גנזים, חוברת מס' 100, ניסן תשמ"א, כרך ח', שנה 14, לתולדות גנזים, עמוד 77 }} עד אז היו כמה אוספים לא מסודרים ולא שמורים היטב של [[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] ואיגרות סופרים. מטרת הקמת הארכיון הייתה לשמר ולשמור את יצירתם של הסופרים העבריים על ידי איסוף וליקוט כל החומרים הנחוצים לצורך התיעוד: תמונות מחיי הסופרים, כתבי יד שנדפסו ושלא נדפסו, איגרות למיניהן וכל פרסום הקשור בחיי ה[[ספרות עברית|ספרות העברית]]. הארכיון עוסק גם בשימור יצירה עברית שמחוץ לישראל, ובשנותיו הראשונות נתן עדיפות עליונה לשימור כתבי יד ומכתבים שנותרו באירופה לאחר [[השואה]]. כן אסף המכון חומר ארכיוני ב[[ארצות הברית]], ולאחר [[קריסת ברית המועצות]] הועברו למכון גנזים ארכיונים ואוספים מ[[ברית המועצות]].