רב נטרונאי גאון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) ←פתיח: הרחבה |
||
שורה 1:
'''רב נטרונאי בר רב הילאי''' היה אחד מ[[גאונים|גאוני]] [[סורא]] בשנים [[ד'תרי"א]] - [[ד'תרט"ז]] ב[[הלוח העברי|לוח העברי]] (853-858).
בנו של הגאון [[רב הילאי בר רב מארי]]. חמישים ושש שנה לאחר מות אביו הגיע לגאונות, רק לאחר ששמונה גאונים אחרים ישבו על כיסאו של אביו בזה אחר זה. הגיע לגאונות בגיל זקנה מופלג ובכל זאת הוא הגאון הפורה ביותר עד ימיו. היה קשור עם [[יהודי התפוצות]], בעיקר עם [[יהדות ספרד|יהודי ספרד
במיוחד רבתה השפעתו על יהודי ספרד, אשר מאז תקופתו העמיק הקשר שלהם עם גאוני בבל. הוא היטיב להכיר את אורח חייהם והפנה אליהם תשובות רבות. בין התשובות שלח לקהילת אליסאנו, היא [[לוסנה]] (Lucena) שבספרד, סדר [[מאה ברכות]] שאדם חייב לברך בכל יום, ובזאת התווה את היסוד לסידור התפילה שחיבר לאחר מכן רב [[עמרם גאון]]. כמאה וחמישים שנה אחר פטירתו כבר הייתה נפוצה בקרב היהודים בספרד האגדה כי "מסורת מאבותיהם, כי מר רב נטרונאי ב[[קפיצת הדרך]] בא אליהם מבבל וריבץ תורה וחזר, וכי לא בא בשיירה ולא נראה בדרך". כן מקובל כי רב נטרונאי הכתיב להם את כל התלמוד בעל פה.
הוא הקפיד לעקור מנהגים החשודים ב[[קראות]], אך עם זאת לא כפה על שואליו לנהוג כמנהגו. יחסו למינים ש[[חזרה בתשובה|חזרו בתשובה]] היה מקרב, אך את צאצאיהם הורה לרחק במקום חשש [[ממזר]]ות. חיבר פירושים ל[[מסכת]]ות שונות, ולעתים אף היו כתוצאה מתשובות שהשיב למבקשים פירוש למסכת פלונית. יוחס לו קובץ הלכות, על אף שחלק מהתשובות בקובץ זה שייכות לגאון [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] הקדמון, [[רב נטרונאי בר רב נחמיה]].
| |||