סדר רב עמרם גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מהדורות: קישורים פנימיים
שורה 4:
הסידור נערך על ידי רב [[עמרם גאון]] שחי ב[[בבל]] במאה התשיעית, לבקשתה של אחת מקהילות [[יהדות ספרד]], ככל הנראה קהילת [[ברצלונה]], אשר ביקשה מרב עמרם שישלח לה סידור תפילה שלם{{הערה|1=הסידור עצמו מכיל בפתיחתו את המכתב ששיגר רב עמרם לר' יצחק בר' שמעון מאותה קהילה.}}. הסידור שימש את המרכז היהודי החדש שהתפתח באותה תקופה בספרד אשר באותה העת היה עוד בראשיתו ונזקק להדרכתם של הגאונים בענייני הלכה בכלל ובענייני הלכות ונוסח התפילה בפרט. קדם לו רב [[נטרונאי גאון]] ששיגר מספר תשובות הנוגעות לדיני תפילה לקהילות ספרד ובפרט ידועה תשובתו המפורסמת לקהילת אליסאנה המכילה את סדר [[מאה ברכות]].
 
מספרד אליה נשלח הסידור בראשונה הוא התפשט ליתר הקהילות היהודיות באירופה באותה תקופה והיה בעל השפעה מכרעת על התפתחותם של מנהגי התפילה בעם ישראל. רבים מן ה[[ראשונים]] הדנים בתפילה מצטטים ממנו רבות;, וכבר הרי"ף והרמב"ם השתמשו רבות בסידורו בקביעת הנוסח וההלכות. מובאות שלמות ממנו מצויות ב[[סידור רש"י]] וב[[מחזור ויטרי]] ולמעשה דרכם השפיע סדר רב עמרם על התפילה גם בקרב [[יהדות צרפת]] ולאחר מכן [[יהדות אשכנז]]. אף[[רבנו תם]] מגדולי בעלי התוספות כותב כי: {{ציטוטון|כל שאינו בקי בסדר רב עמרם ובהלכות גדולות... אין לו להרוס דברי קדמונים ומנהגם, כי עליהם יש לסמוך בדברים שאינן מכחישין תלמוד שלנו אלא שמוסיפים, והרבה מנהגים בידינו על פיהם.}}.{{הערה|[[ספר הישר (רבנו תם)|ספר הישר]] חלק התשובות סימן מה אות ג.}} בתקופה מאוחרת יותר, השתמש גם ר'רבי [[דוד אבודרהם]] בפירושו המפורסם על הסידור והוא מרבה לצטטו.
 
טופס מן הסידור הגיע גם ל[[ארץ ישראל]] או ל[[מצרים]]{{הערה|1=מהדורת גולדשמידט, עמ' 8.}}.