צדק מאחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפסיכולוגיה עברית |
מ הוספת קישור לשירות המבחן לנוער |
||
שורה 9:
צדק מאחה מכיר בכך שהקורבן, משפחתו וחברי הקהילה הינם בעלי אינטרסים במקרה בהקשר של התהליך והתוצאות{{הערה|1=Eric Luna, ''In Support of Restorative Justice'', in ''Criminal Law Conversations'' (Paul Robinson, Stephen Garvey & Kimberly Ferzan, eds.) (Oxford University Press 2009).}}.
בישראל פועלות מספר תוכניות המושתתות על גישת הצדק המאחה. התוכנית הוותיקה והרחבה ביותר היא תוכנית קד"ם לנוער עובר חוק, שמנוהלת על ידי [[שירות המבחן לנוער]] ומופעלת על ידי "[[עמותת קד"ם]]- ילדים ונוער". במסגרת התוכנית מופעלים מאות תהליכי קד"ם (קבוצות דיון משפחתיות) בשנה, כחלופה יעילה להליך הפלילי הפורמלי עבור בני נוער מבצעי עבירות. התהליך המותנה בקבלת אחריות על ידי הפוגע וכפוף להסכמת הנפגע.
אחת התוכניות הוותיקות להליכי צדק מאחה למבוגרים היא תוכנית צדק מאחה של "מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה". התוכנית פועלת על פי מודל של היוועדות בה מעורבים: פוגע, נפגע, תומכיהם ונציגי קהילה. מתוך הנחה שמהמעשה הפלילי מושפעים בנוסף לפוגע ולנפגע גם הקהילה שיכולה לפעול ליישוב הסכסוך ולסייע לצדדים המעורבים. התוכנת פועלת בשיתוף עם גורמי החוק השונים.
| |||