שמואל נח אייזנשטדט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעיונים בתקומת ישראל |
|||
שורה 205:
את הסיבות המיידיות למהפך זה ראה אייזנשטדט לא במרד של "שכבות המצוקה", אלא בסתימת דרכן של קבוצות אקטיביות, הן קבוצות מבין יוצאי ארצות ערב שעברו לתמוך בליכוד והן בתוך הדור הצעיר של הוותיקים אשר תמכו ב[[ד"ש]], וראו שדרכם אל המרכזים הפוליטיים של החברה הישראלית חסומה. ברקע פעל גם ההלם מ[[מלחמת יום הכיפורים]], לאחר האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, שהחליש את הלגיטימציה של ההנהגה הקיימת. השילוב בין תהליכים ומגמות אלו פתח באופן מחודש את מערכות הזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית; ובה בעת שינה גם את יחסה של ישראל לסביבה הבינלאומית: אל [[ארצות ערב]] ואל ה[[פלסטינים]]. המהפך הביא לשינוי מהותי בסדר היום החברתי-פוליטי והסיט מהמרכז לשוליים את הדיונים והעיסוק הפוליטי בבעיות של גיבוש דפוסים חברתיים פנים-ישראליים. במקומו הוצב במרכז ההווייה החברתית-קולקטיבית-קיומית הסכסוך עם הפלסטינים וממנו נגזרו מאז ועד עתה צורות, דפוסים ואופני גיבוש הזהות הקולקטיבית. תהליכים אלה עומדים במרכזם של הספר "תמורות בחברה הישראלית", בספרים, ובמאמרים האחרונים שלו העוסקים בחברה הישראלית.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref5|1=איזנשטדט, ש. נ. 2004 תמורות בחברה הישראלית, האוניברסיטה המשודרת – [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]].
* איזנשטדט, ש. נ. (2005) "החברה הישראלית בין מגזר לאינטגרציה" – בתוך: [[עיונים בתקומת ישראל]] - סדרת נושא חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי, [[יד יצחק בן צבי|יד בן-צבי]], ירושלים.
* אייזנשטדט, ש. נ. (2006) "נפתולי המודרניות של החברה הישראלית בעידן הגלובליזציה", בתוך: ישראל והמודרניות: ל[[משה ליסק]] ביובלו. עורכים: אורי כהן, [[אליעזר בן-רפאל]], [[אבי בראלי]] ואפרים יער. מכון בן-גוריון לחקר ישראל - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יד בן-צבי בירושלים, [[המכון לחקר הציונות וישראל]]-אוניברסיטת תל אביב. עמ' 13-29.}}
| |||