רומא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-60 של המאה ה-19
←‏רומא העתיקה: שנת 313 פירסם קיסר רומא קונסטנטינוס את צו מילאנו שהפך את דת הנצרות האסורה לדת מותרת באימפריה וייסד את הכנסייה הקתולית שמרכזה ב
שורה 43:
במאות הראשונה והשנייה לספירה גדלה אוכלוסיית רומא בצורה משמעותית, חלק מהמצטרפים היו עבדים/שבויי מלחמה שהובאו לעיר והועבדו בה וחלק היו מהגרים מרצון שהגיעו מכל רחבי האימפריה, כולל יהודים שחיזקו את הקהילה היהודית הקיימת בעיר.
 
בשנת [[313]] קיבלפירסם קיסר רומא [[קונסטנטינוס]] את [[צו מילאנו]] שהפך את דת ה[[נצרות|נצרות האסורה]] כדתלדת מוכרתמותרת באימפריה וייסד את [[הכנסייה הקתולית]] שמרכזה ברומא. בכך הפכה העיר להיות מרכז הדת הנוצרית שתמשיך להשפיע עליה ולקבע אותה כמרכז עולמי עד העת החדשה. בשנת 391 הפכה הנצרות ל"דת המדינה", הדת הרשמית של הקיסרות הרומאית, כשפורסם חוק בדבר זה בעיר [[מילאנו]].
 
בשנת 395 פוצלה האימפריה הרומית בין האימפריה הרומית המזרחית שנודעה יותר מאוחר לאחר קצה, בכנוי [[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]] והאימפריה הרומית המערבית שרומא המשיכה לשמש כמרכזה. אימפריה זו התפרקה במהלך המאה החמישית ורומא נשלטה על ידי מלכים אוסטרוגותים שישבו צפונית לה. מלכים אלו היו בני [[שבטים גרמאנים]] [[גותים]] שהתיישבו בצפון איטליה.