נחמיה דגן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:וואלה! (ראו שיחת תבנית:וואלה!) (תג) (דיון) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 33:
במאי [[1969]] יצא ל[[ארצות הברית]] בראש משלחת לקליטתם בחיל האוויר של מסוקי [[CH-53 סי סטאליון]] ("יסעור"). עם שובו לישראל מונה למפקד גף יסעורים בטייסת 114. בדצמבר [[1969]] השתתף ב[[מבצע תרנגול 53]] כמפקד אחד משני מסוקי היסעור שנשלחו "לחטוף" את תחנת ה[[מכ"ם]] המצרית מראס ע'אריב. בהגעה למקום התברר כי קרון המבצעים שוקל 4.3 טון, גבוה משמעותית מהמשקל המקסימלי המותר לנשיאת המסוק. אף על פי כן החליט דגן להרים את הקרון ולטוס לאט ובגובה נמוך, במהלך הטיסה הושבתה אחת מהמערכות ההידראוליות, ודגן הנחית את היסעור מיד לאחר חציית הגבול{{הערה|טל זגרבה, "אתה לא חושב על המדינה. אתה רוצה להוכיח שאתה מסוגל", [[במחנה]], 18.12.09}}. ב-15 במרץ [[1970]] הטיס כוח צנחנים מגדוד 890 בפיקודו של [[יצחק מרדכי]] לעומק [[סוריה]], במבצע שכונה "מלכה 30" תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית ל[[דמשק]]{{הערה|{{מבט מל"מ|תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר|בסיס המרגמה נשאר בשטח|94841796|21|45, יוני 2006}}}}. ב-30 ביוני [[1970]] פיקד על מסוק החילוץ שנשלח לחלץ תחת אש כבדה, נווט מטוס [[F-4 פנטום]] שהופל מירי [[נ"מ]] במהלך משימת תקיפה בחזית המצרית{{הערה|{{אתר חיל האוויר||הנווט, דוד יאיר, מוצא מסתור בשטח, ומחולץ במבצע נועז|840-7184|30 ביוני 1970}}}}. עם סיום מלחמת ההתשה הקים את [[טייסת 118]], "דורסי הלילה", טייסת מסוקי יסעור.
במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] שירת כראש ענף משולבים במטה חיל האוויר והיה אחראי על פעילות [[מסוק סער|מסוקי הסער]]. לאחר המלחמה קודם לדרגת אלוף-משנה והקים את יחידת התלס"ם (תובלה, סער ומסוקים). מבחירתו, עבר הכשרה מלאה ב[[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]] על מנת ללמוד את המערך וצרכיו, בתקופת כהונתו אירע [[אסון הנ"ד]] ועל מפקדת התלס"ם נמתחה ביקורת בוועדת חקירת האסון בנושא הוראות האימונים{{הערה|{{וואלה!|דנה ויילר-פולק|37 שנה אחרי: תיק חקירת אסון הנ"ד נחשף לראשונה|2743127|4 במאי 2014}}}}. ב-[[1979]] מונה למפקד [[בסיס פלמחים]], בו נקלטו בתקופתו שתי טייסות המסוקים "[[טייסת החרב המתהפכת]]" ו"[[טייסת 160|טייסת הקוברות הראשונה]]". בשנה זו הכשיל את מינויו של רן פקר לסגן מפקד חיל האוויר, בגלל פרשת הקצין הירדני שרצח את הטייס שבתאי בן אהרון. לאחר ארבע שנים קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקדה הראשון של ה[[יחידה לשיתוף פעולה]], יחידה שהתבססה על התלס"ם ונקבע שתעסוק בתכנון ובשליטה במשימות שיתוף פעולה בין חיל האוויר לחילות היבשה{{הערה|{{אתר חיל האוויר||הוקמה היחידה לשיתוף פעולה|3905-5280|1 באפריל 1984}}}}.
ב-[[1985]] מונה ל[[קצין חינוך ראשי]]. בתקופתו נוסד פרויקט "[[תרבות יום א']]" במסגרתו יוצאים חיילי צה"ל למופעי [[תרבות]], וניתן מעמד מיוחד למוזיקאים מצטיינים בשירות הסדיר, כמו כן התבטא נגד [[גיוס בני ישיבות|הפטרת בני ישיבות]] משירות צבאי{{הערה|רלף בנימין נוברגר, דת, מדינה ופוליטיקה, [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 111}}., ב-[[1988]] השתחרר מהשירות בצה"ל.
| |||