|
}}
הרב '''פריג'א זוארץ''' ([[7 בדצמבר]] [[1907]] - [[30 באפריל]] [[1993]]) היה [[חבר כנסתהכנסת]] מטעם המפד"ל ב[[הבחירות לכנסת השלישית|כנסת השלישית]], [[הבחירות לכנסת הרביעית|הרביעית]], [[הבחירות לכנסת החמישית|החמישית]] ו[[הבחירות לכנסת השישית|השישית]].
==לוב==
נולד ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] שב[[לוב]]. בן ראשון לאחר שלוש בנות ומכאן שמו שפירושו: "באה הישועה". בשנותיו הראשונות למד ב-"צלא" שזהו(בית כנסת), ששימש כ[[תלמוד תורה|תלמוד התורהתורה]] של יהודי לוב. בגיל 17 העבירו אביו לבית הספר של חברת "יגדליגדיל תורה" בה המשיך ללמוד בעיקר [[גמראתלמוד]] ו[[שולחן ערוך]] באגודת "תורה שבעל-פה", נחשבונחשב לתלמידו של הרב [[כמוס נחאיסי]]. הוא קנה ידע רב ב[[תורה שבכתבתנ"ך]], ב[[תורה שבעל-פה]], וב[[ספרות ימי-הביניים]], וידע לצטט מקורות שלמים מתוך ספרים. אנשי לשון למדו ממנו על לשון קהילת [[לוב]] ו[[אנתרופולוג]]ים שמעו ממנו על חיי הקהילה שם.
בגיל 21 נשלח מטעם הרבנות בטריפולי לשרת את הקהילה בעיר [[אל-ח'ומס]]. שירותים אלו כללו חזנות, בדיקה ו[[שחיטה]], [[דרשנות]] ופסיקה, הוראת [[עברית]], דאגה לנזקקים וכדומה. עסק רבות בחינוך נערים ואף שלח מתוכם לקהילות הסמוכות שתחת ניהולו.
היה פעיל ב[[התנועה הציוניתציונות|תנועה הציוניתציוני]], יסד וערך את השבועון הציוני הדתי "חיינו". זוארץ היה [[סופר]] ו[[משורר]], ובתור ציוני נלהב חיבר שירים רבים המבטאים את כמיהתו, געגוגעיו ואהבתו לציון ודאג להשריש זאת לתלמידיו. בין שיריו: "קול אלוקים לנו קורא, מציון מזרחה. השומרים לבוקר, שמשכם זרחה", "שא ברכה חייל עברי, יוצאת מלב נאמן". הוא אף ערך וחיבר ספרים רבים, ביניהם "יהדות לוב", "אנשי אמונה", "שאו זמרה" ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה, מנהגיהם ומורשתם. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל שנמצאו תחת שלטון בריטניה, שעמדה במלחמה עם השלטון האיטלקי שבלוב, הואשם בריגול ונשלח למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים [[1940]]-[[1943]].
זוארץ נהג להיות אוזן קשבת ומקור למענה לשאילתות הלכתיות לבני העדה בארץ ובגולה. דאג להשריש את השפה העברית התקינה עוד בח'ומס, כך שכשאשר חיילים ישראלים הגיעו ללוב הופתעו לגלות מועדון יהודי בשם "בן יהודה", בו דיברו ושרו בעברית בלבד. סייע בעליית יהודים ארצה בשיתוף עם הסוכנות.
זוארץ היה פעיל בתנועת [[הפועל המזרחי]] ולקראת [[הבחירות לכנסת השלישית]] הוצב במקום משוריין ברשימה כנציג עדות המזרח.{{הערה|{{הצופה||עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי|1955/06/19|00400}}}} ב-1955 נבחר כחבר כנסת בכנסת השלישית מטעם [[מפד"ל|סיעת חזית דתית לאומית]]. יסד עם חברים נוספים יוצאי לוב את "ועד קהילות יוצאי לוב", שהפך לאחד מהגופים במוסדות המפד"ל. הוועד סייע לבני העדה.
בכנסת השלישית, הרביעית והחמישית כיהן כחבר ב[[ועדת החינוך, התרבות והספורט|ועדת החינוך והתרבות]], ב[[ועדת השירותים הציבוריים|וועדת השירותים הציבוריים]] וכיו"ר ה[[ועדה לפניות הציבור]].{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|38 אמרו שלום לכנסת|1969/11/07|01800}}}} בכנסת השישית, כיהן בנוסף כחבר ב[[ועדת חוקההחוקה, חוק ומשפט]], ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] וכן בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. במהלך תפקידיו ב[[הכנסת|כנסת]] תרם מידיעתו בחינוך והוראה ורקם יחסים טובים עם כל הקשת הפוליטית. כן פעל למען תושבי המעברות להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל.{{הערה|{{הצופה|הרב פריג'ה זוארץ|יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה|1955/09/05|00205}}}} זוארץ היה ידוע כמקורב ל[[יצחק רפאל]] בתוך המפד"ל.{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים|1960/12/08|00100}}}}
במקביל הקים ישיבה הנקראת ע"ש הרב [[אברהם חיים אדאדי]] שהיה מגדולי רבני לוב. ישיבה זו שימשה כישיבת המשך ל"ישיבת אדאדי" שבטריפולי.
|
