ויקיפדיה

שרה ואנג'לינה גרימקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
TMagen (שיחה | תרומות)
35,598 עריכות
מ מיון
TMagen (שיחה | תרומות)
35,598 עריכות
←‏מסע הרצאות: קישורים פנימיים, הגהה, עריכה
שורה 48:
===מסע הרצאות ===
 
האיגרת של שרה ביססה את מעמדן של האחיות כדמויות בעלות חשיבות גדולה בארגון למען ביטול העבדות ובלחץ מצד ראשי הארגון הן הסכימו לדבר בפני קבוצות קטנות של נשים שהתעניינו בנושא. הן יצאו ל[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] והתארחו בתחילה בחוגי בית שנשים ארגנו בביתןבביתיהן. הפגישות הללו נמשכו שעות ארוכות ואף על פי שהחשיפה לכמות הנשים הייתה קטנה יחסית בהתחלה, הן היוו את הבסיס למעורבות של נשים בתנועה לביטול העבדות ומאוחר יותר גם בתנועה למען זכויות האישה.{{הערה|שם=פרי146|.Perry, ''Lift Up Thy Voice'', p. 146}} עד מהרה הפכו למבוקשות וכבר אי אפשר היה לארח מפגשים בבתים פרטיים. הרצאותיהן הועברו לכנסיות קטנות ואולמות כנסים. הדיבור הבוטה שלהן על [[פוליטיקה]], [[אקטיביזם]] ומעורבות פעילה בנושא ביטול העבדות חולל סערה והגברים בארגון חששו כי הפופולריות שלהן תהפוך למוקד במקום המטרה עצמה, חשש שהלך וגבר ככל שהביקוש אליהן גבר וחדר גם לעולם הגברי. עוד חששו כי בשלב מסוים הכוח הנשי שהלך ותפס תאוצה בארגון בזכות הרצאותיהן של האחיות, יפנה את תשומת לבו למאבק אחר.{{הערה|שם=פרי146}}
עד מהרה הפכו למבוקשות וכבר אי אפשר היה לארח פגישות בבתים פרטיים. הרצאותיהן הועברו לכנסיות קטנות ואולמות כנסים. הן דיברו בבוטות על [[פוליטיקה]], [[אקטיביזם]] ומעורבות פעילה בנושא ביטול העבדות חוללה סערה והגברים בארגון חששו כי הפופולריות שלהן תהפוך למוקד במקום המטרה עצמה, חשש שהלך והתגבר ככל שהביקוש אליהן גבר וחדר גם לעולם הגברי. עוד חששו כי בשלב מסוים הכוח הנשי שהלך ותפס תאוצה בארגון בזכות הרצאותיהן של האחיות, יפנה את תשומת לבו למאבק אחר.{{הערה|שם=פרי146}}
 
לאחר כמה הרצאות שהתקיימו לקהל של נשים בלבד ברחבי מדינות הצפון החלו האחיות לנאום גם בפני קהל מעורב, בתחילה של שחורים ולאחר מכן גם של לבנים, דבר שלא היה נהוג כלל בתקופה זו. נאומיהן הפומביים עוררו ביקורת רבה משום שדיברו בפני קהל שכלל בתוכו נשים וגברים, מה שנקרא בזמנו "קהל מופקר" וחמור מכך, אף התווכחו בצורה פומבית עם גברים שלא הסכימו עמן. מבקרים ציניים הציעו שהן היו בסך הכל שתי רווקות אומללות אשר הציגו את עצמן בפומבי כדי למשוך תשומת לב גברית משום שלא הצליחו לעשות זאת בצורה נורמלית.{{הערה|, Lumpkin Shirley, "American Women Prose Writers: 1820-1870" in Hudock, Amy E. and Rodier, Katharine. (eds.) ''Dictionary of Literary Biography'' v.239. Detroit: Gale Group, 2001, p. 287}}
שורה 57 ⟵ 56:
תחושות אי הנוחות בקרב הגברים בתנועה לביטול העבדות גברה מנאום לנאום והם החלו לנסות ולהשתיק את שתי האחיות. בתגובה, החלו להכליל בנאומיהן את הסברה כי ישנה עוד אוכלוסייה מדוכאת שיש לדאוג שקולה יישמע. עם קריאותיהן לביטול העבדות הן דיברו גם על ההכרה ב[[זכויות הנשים]]. הדבר עורר את מה שהגברים בתנועה לביטול העבדות חששו ממנו מלכתחילה, נשים שעד אותה העת רתמו את כל האנרגיות שלהן למען התנועה לביטול העבדות התפצלו והחלו לפעול למען הכרה בזכויותיהן שלהן.{{הערה|.Birney, ''The Grimke Sisters'', p. 180''}}
 
בשנת [[1837]] פרסמה שרה סדרת מכתבים בשם "מכתבים על השוויון בין המינים ומצבן של הנשים" בעיתון "The Spectator" ומיד פורסמו ב"The Liberator", כתב העת של גאריסוןגריסון אשר פרסם בעבר את מכתבה של אנג'לינה. בשנת [[1838]] פורסמו המכתבים כספר. שרה כתבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אלוהים ברא אותנו שוות, הוא ברא אותנו חופשיות בפני עצמנו, הוא נותן לחם חוקינו, מלכנו והשופט אותנו, רק כלפיו נשים מחויבות להיכנע כנתינות...|מקור=Sarah moor Grimke, Letters on the equality of the sexes, Isaac Knapp publishing: Boston, 1838, [https://archive.org/stream/lettersonequalit00grimrich#page/8/mode/2up letter I, p. 8.]}}<!--במקור: "God created us equal; — he created us free agents; — he is our Lawgiver, our King and our Judge, and to him alone is woman bound to be in subjection..."-->
באחד מנאומיהן אמרה אנג'לינה: "האישה צריכה להיות רגישה אף יותר לעוולות שנעשו לאדם השחור, שכן, ממש כמוהו, היא הואשמה בנחיתות מנטלית ונמנעו ממנה הפריווילגיות שבחינוך ליברלי". אמירה זו זכתה לתשואות שאי אפשר היה להאשימן בהיותן "נשיות".{{הערה|.Perry, ''Lift Up Thy Voice'', p. 156}}
 
השתיים לא זנחו את מטרתן המקורית והן המשיכו לנאום כנגד ביטול העבדות לצד הדרישה להכרה בזכויות הנשים. בשנת 1838 הוזמנו להציג את עמדתן נגד ביטול העבדות בפני הגוף הציבורי המחוקק של מדינת [[מסצ'וסטס,]]. זו הייתה הפניה הראשונה של גוף ממשלתי כלשהו אשר ביקש מנשים לדבר בפומבי והדבר עורר סערה גדולה. אנג'לינה נאמה באירוע הזה, נאום שהוגדר כמבריק.{{הערה|.Lerner, ''The Grimke Sisters from .South Carolina'', p. 11}}{{ש}}
 
===פרישתן מפעילות ציבורית===
 
באותה שנה נישאה אנג'לינה ל[[תיאודור דווייט ולד|תאודור וולד]], אחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה לביטול העבדות ואדם אשר היה מבין מבקריהן הגדולים בנוגע לניסיונותיהן לכלול מאבק למען זכויות הנשים יחד עם פעולותיהן למען ביטול העבדות.{{הערה|.Perry, ''Lift Up Thy Voice'', p. 162}} לאחר נישואיה נסוגה אל מאחורי הקלעים של התנועה ואילו שרה הפסיקה לחלוטין לדבר בפני ציבור. מכתב שנשלח אליה מגיסה החדש פירט בפניה את מגרעותיה כנואמת והסביר לה שהיא מזיקה למטרה יותר מאשר מועילה לה.{{הערה|Perry, Mark E. “Lift Up Thy Voice: The Grimke Family's Journey from Slaveholders to Civil Rights Leaders” p.168}} שרה נחשבה כנואמת הפחות מוצלחת מבין השתיים, וללא אחותה לצידה, היא איבדה את ביטחונה העצמי והעדיפה להתרכז בכתיבה ולא בנשיאת נאומים. השתיים המשיכו להשתתף בחוגי בית שעסקו בנושא ביטול העבדות והכרה בזכויות הנשים אך לאחר לידת בנה השני מצבה הבריאותי של אנג'לינה לא איפשר המשך פעילות אינטנסיבית. שרה נשארה לצד אחותה כמטפלת ובת לוויה וסייעה לה לגדל את ילדיה.{{הערה|Perry, ''Lift Up Thy Voice'', p. 190}} {{ש}}
שרה נחשבה כנואמת הפחות מוצלחת מבין השתיים וללא אחותה לצידה, היא איבדה את ביטחונה העצמי והעדיפה להתרכז בכתיבה ולא בנשיאת נאומים. השתיים המשיכו להשתתף בחוגי בית שעסקו בנושא ביטול העבדות והכרה בזכויות הנשים אך לאחר לידת בנה השני מצבה הבריאותי של אנג'לינה לא איפשר המשך פעילות אינטנסיבית. שרה נשארה לצד אחותה כמטפלת ובת לוויה וסייע לה לגדל את ילדיה.{{הערה|Perry, ''Lift Up Thy Voice'', p. 190}} {{ש}}
 
אף על פי ששרה פרשה מהחיים הציבוריים ופעולותיה הצטמצמו לניהול משק בית וטיפול באחייניה, המשיכה להיות מעורבת ולכתוב חיבורים שעסקו במקומן של נשים והצורך בביטול העבדות. בשנת 1850 כתבה חיבור פורץ דרך הטוען כי נישואין ייצגו חילופים כלכליים בלתי שוויוניים אשר נשים נדחפו אליהן מתוך חוסר ברירה, רק כי זו דרכן לשרוד בעולם.{{הערה|.Perry, ''Lift Up Thy Voice'', p. 203}} היא כתבה:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כך אלפים מתוכן מוקרבות, הן על ידי הוריהן והן על ידי עצמן, שכן אילו היו מחונכות על ערכי העצמאות והכבוד העצמי אותו היא מקנה, ולו היו מסוגלות להתפרנס בכוחות עצמן, הן היו מסרבות בבוז לפגוע בקדושתן של הרגשות שניתנו להן על ידי האל, וזאת רק כדי להבטיח את תחושת הביטחון שקיימת בתא המשפחתי... שכן לפעול בצורה מוסרית, מתוך נאמנות לאל ולעצמנו בעוד הלחם שעל שולחננו תלוי לחלוטין באלו אשר דעתם שונה משלנו, אשר משתמשים במלוא השפעתם כדי להפחית מחשיבותנו ולהכניע אותנו לשיפוטם, הרי שזהו אחד מההישגים הגבוהים והנדירים ביותר של האישה.|מקור=Perry, ''Lift Up Thy Voice'', p. 203|אנגלית=|מרכאות=כן}}
 
== במלחמת האזרחים ==
שורה 82 ⟵ 80:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מדינתי מדממת, אנשיי מתים סביבי, אך אני חשה שכאישה מדרום קרוליינה אני מחויבת לומר לצפון המשיכו! המשיכו! לעולם אל תיסוגו, לעולם אל תנטשו את העקרונות אשר אימצתם...|מקור= 352.Lerner, ''The Grimke Sisters from South Carolina'', p.}}
 
האחיות תמכו בלינקולן במסעו להיבחר לכהונה שנייה ופרסמו מאמרים בעיתונים המעודדים בחירה בו. הן צפו בהתרגשות כיצד משאת חייהן מתגשמת ומוסד העבדות מתבטלמבוטל.{{הערה|.Lerner, ''The Grimke Sisters from South Carolina'', p. 352}}{{ש}}
 
== סוף חייהן ==
בשנת [[1868]], בתקופה בה הועברו [[התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-13]], [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-14]] ו[[התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-15]] ל[[החוקה האמריקנית|חוקה האמריקניתהאמריקאית]] שעיגנו את ביטול העבדות וחופש ההצבעה ללא הגבלה לפי [[גזע (אדם)|גזע]], שרה גילתה על קיומם של שלושה אחיינים בלתימעורבי חוקיים מגזע מעורבגזע אשר אחיה הנרי הביא לעולם יחד עם שפחתוננסי וסטון, שהייתה משועבדת לו, אך עמה חי כאילו היא אשתו, כידועה בציבור, מכיוון שהחוקים של דרום קרוליינה לא איפשרו לו לשחרר אותה, או להינשא לה. היא קיבלה אותם בברכה ועמלה כדי לספק מימון לטובת חינוכם של שניים מהם, ארצ'יבלד גרימקה ופרנסיס ג'יימס גרימקה, שלימים היו ממנהיגי הקהילה ה[[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאית]]; פרנסיס אף נישא ל[[שרלוט פורטן גרימקה]], פעילה מובילה בתנועה בזכות עצמה.{{הערה|.Lumpkin, Shirley. "American Women Prose Writers: 1820-1870", p. 290}} בריאותה של שרה החלה להתדרדר והיא סבלה מהתקפי התעלפויות תכופים. ב-23 בדצמבר 1873 הלכה לעולמה.{{הערה|.Birney, ''The Grimke Sisters'', p .306}} אנג'לינה הלכה לעולמה בשנת 1879. {{ש}}
 
השנים שחלפו הפכו את חיבורה של שרה גרימקה "מכתבים לשוויון בין המינים ומצבן של הנשים" לטקסט מרכזי בתנועות הנשים והיא לאם מייסדת של התנועה לקידום זכויות הנשים.{{הערה|.Perry, ''Lift Up Thy .Voice'', p. 203}} כתביה סיפקו לפעילות סופרג'יסטיות בולטות כמו [[לוסי סטון]], [[אליזבת קיידי סטנטון]] ולוקרשיהו[[לוקרישה מוט]] טענות ורעיונות אשר סייעו להן במאבקן לסיום העבדות ולהתחלת התנועה הסופרג'יסטית. {{ש}}
 
האחיות נחשבות לא רק כפעילות למען ביטול העבדות אלא גם כפמיניסטיות משום שהן אתגרו את אגודות החברים אשר שיבחו את הכללת הנשים כשוות אך מנעו אותה. דרך רדיפתן אחר ביטול העבדות הן הפכו לרגישות יותר להגבלות שהוצבו על נשים ופעלו כדי לעורר מודעות ולשנות את המצב.
שורה 94 ⟵ 92:
* [[סופרג'יזם]]
* [[התנועה לביטול העבדות]]
* [[תיאודור דווייט ולד]]
* [[אליזבת קיידי סטנטון]]
 
== לקריאה נוספת ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שרה_ואנג%27לינה_גרימקה"