הקונגרס הציוני העולמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעיונים בתקומת ישראל |
מ ←הקונגרסים עד הקמת המדינה: קישורים פנימיים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 20:
*'''הקונגרס השביעי''' - בזל - [[1905]]. הקונגרס הראשון לאחר פטירתו של הרצל, שבו [[דוד וולפסון]] תפס את מקומו כנשיא. בקונגרס זה נדחתה תוכנית אוגנדה.
*'''הקונגרס השמיני''' - האג - [[1907]]. התלהט ויכוח בין תומכי [[ציונות מעשית|הציונות המעשית]] לבין תומכי [[ציונות מדינית|הציונות המדינית]]. כמו כן הוחלט על הקמת [[המשרד הארצישראלי]] למימון וניהול פעילות ההתיישבות ורכישת קרקעות בארץ ישראל.
*'''הקונגרס התשיעי''' - המבורג [[1909]]. הקונגרס עמד בסימן הוויכוח בין הציונים המדיניים לציונים המעשיים.{{הערה|1=יוסי גולדשטיין, [http://books.google.co.il/books?id=8cU3Koq5WtYC&pg=PA299 בין ציון לציונות: תולדות התנועה הציונית 1881-1914], האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 312}}
*'''הקונגרס העשירי''' - בזל - [[1911]]. הקונגרס נסב סביב ההחלטה לעסוק בנושאי תרבות, החלטה שהביאה למתיחות בין הדתיים לבין שאר הצירים. סוף למאבק בין הציונות המדינית למעשית, בהחלטה לאחד את שתי הגישות ל[[ציונות סינתטית|ציונות הסינתטית]].
*'''הקונגרס ה-11''' -וינה - [[1913]]. הוחלט על הרחבת לימוד העברית במוסדות החינוך בעולם היהודי. הוחלט להקים [[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה עברית]] בירושלים.
שורה 30:
*'''הקונגרס ה-16''' - ציריך - [[1929]]. אושרה הקמתה של [[הסוכנות היהודית]].
*'''הקונגרס ה-17''' - בזל - [[1931]]. נדחתה הצעת [[הציונות הרוויזיוניסטית|הרוויזיוניסטים]] להצהיר על השאיפה להקמת מדינה עברית משני צידי הירדן. לאור זאת הם פרשו מהקונגרס.
*'''הקונגרס ה-18''' - פראג - אוגוסט [[1933]].{{הערה|{{דבר||הקונגרס הציוני הי"ח בפראג|1933/08/23|00100}}}}
*'''הקונגרס ה-19''' - לוצרן - [[1935]]. לאור עליית [[היטלר]] לשלטון, נסוב הקונגרס סביב גורל [[יהדות גרמניה|יהודי גרמניה]]
*'''הקונגרס ה-20''' - ציריך - [[1937]]. להלכה, בתגובה ל[[ועדת פיל|וועדת פיל]], ייפה הקונגרס את כוחה של [[ההנהלה הציונית]] לנהל משא ומתן עם הממשלה הבריטית על הקמת [[מדינה יהודית]] ולא על חלוקת [[ארץ ישראל המערבית]] אולם, למעשה, משום שוועדת פיל לא העמידה חלופה להקמת מדינה יהודית שאינה כרוכה בחלוקה, אימץ הקונגרס את עקרון החלוקה אף שהדבר נעשה בעקיפין ובהתניה מסוימת.{{הערה|[[עיונים בתקומת ישראל]], [[יצחק גל-נור]], [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/1/galnur.pdf חלוקה טריטוריאלית של ארץ-ישראל: ההכרעה ב-1937], עמ' 231}}
*'''הקונגרס ה-21''' - ז'נבה - [[1939]]. נדחו גזרות [[הספר הלבן, 1939|הספר הלבן]] של אותה שנה. הקונגרס נערך מספר ימים לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].
** בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] לא התקיים הקונגרס.
שורה 47 ⟵ 46:
הקונגרסים דנו במהלך השנים בנושאים רבים הקשורים ליהודי העולם, להתיישבות בארץ והקמת מדינה יהודית. לא מעט ויכוחים התגלו בהם. העיקריים שבהם:
* הפולמוס סביב '''קבלת תוכניות מדיניות''' - ב[[הקונגרס הציוני השלישי|קונגרס השלישי]] התקיים ויכוח על קבלת ערבות (צ'רטר) ליישוב יהודים בארץ ישראל מידי [[טורקיה]]. [[הקונגרס הציוני השישי|הקונגרס השישי]] ([[1903]]) התמקד בוויכוח החריף סביב [[תוכנית אוגנדה]], להתיישבות יהודית ב[[אוגנדה]] אותה הציע הרצל. לאחר ויכוח סוער ומתנגדים רבים, נדחתה לבסוף התוכנית בקונגרס השביעי. לאחר דחיית תוכנית אוגנדה, עזב ישראל זנגוויל את התנועה הציונית וייסד את [[טריטוריאליזם יהודי|הארגון הטריטוריאלי]] שחיפש בית לאומי לעם היהודי לא בהכרח ב[[ארץ ישראל]].
*ויכוחים על נקיטת '''פעולות מעשיות או מדיניות'''. הוויכוח התלהט בעיקר בקונגרס השמיני ([[1907]]), בין תומכי [[ציונות מעשית|הציונות המעשית]] שדגלו ביישוב הארץ באופן מיידי, לבין אנשי [[ציונות מדינית|הציונות המדינית]], שרצו השגת ערבויות לכך מידי מעצמות העולם. [[חיים ויצמן]] תבע הצעת שילוב בדמות [[ציונות סינתטית|הציונות הסינתטית]].
| |||