המשפט בישראל – הבדלי גרסאות

בשנים האחרונות התפתחה גישה הנקראת [[אקטיביזם שיפוטי]], אשר בין התומכים והמפתחים העיקריים שלה נמצא [[נשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]]. על פי גישה זו, אל לו לבית המשפט להימנע מלהתערב בעניינים המובאים לפתחו בכל תחום שהוא, ולהגביל את פסיקותיו לתחום צר של הכרעות משפטיות פורמליות. על פי התומכים בגישה, לבית המשפט העליון תפקיד חשוב בעיצוב פני [[החברה הישראלית]], ועליו להתערב, להשפיע ולהכריע בכל סוגיה המובאת בפניו, גם אם זו נוגעת לעניינים פוליטיים, או לענייני דת ומדינה. ישנם רבים המתנגדים לגישה זו, ורואים בה הפרה בוטה של עקרון הפרדת הרשויות, וחדירה של בית המשפט לתחומים שאין לו ההכשרה או ההסמכה לעסוק בהם.

 

בשנת [[1967]] כבשה ישראל את חצי האי [[סיני]], את [[רמת הגולן]], את [[רצועת עזה]] ואת [[יהודה ושומרון]]. עוד באותה שנה החילה הכנסת בתיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט, ובצו, את המשפט הישראלי על מזרח [[ירושלים]]. בשנת [[1981]] הוחזר חצי האי סיני ל[[מצרים]] ובמקביל, בחוק, הוחל המשפט הישראלי על [[רמת הגולן]].{{הערה|שם=רמת הגולן}}