לוי אשכול – הבדלי גרסאות

נוספו 18 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
תיקון קישור
מ (תיקון קישור)
במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, מהן כ-11 שנים שימש כ[[שר האוצר]] - תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה בתולדות המדינה. עבודתו קירבה אותו אל [[דוד בן-גוריון]], וברבות הימים הפך ליורשו המיועד. עם פרישת בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת [[1963]], הוא הביא למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת [[1964]] פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישת בן-גוריון להקים [[ועדת חקירה משפטית]] לחקר פרשת מודיעין שהסתבכה, ונודעה לימים בשם "[[עסק הביש]]". הסכסוך הביא לפרישתו של [[בן-גוריון]] מ[[מפא"י]] ולהקמת [[רפ"י]]. [[הבחירות לכנסת השישית]] הביאו לניצחון גדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו: רפ"י זכתה ב-10 מנדטים בלבד, ואשכול המשיך להחזיק, כמנהיג מפא"י, בכהונת ראש הממשלה, בימים קשים של מתיחות ביטחונית ו[[מיתון]] כלכלי.
 
במהלך כהונתו כראש הממשלה עברה מדינת ישראל תמורות רבות במישור החברתי, הכלכלי והפוליטי. אשכול הביא לביטולו של [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]] והנהיג מדיניות מפויסת כלפי מפלגות יריבות. בין היתר הוביל את המגעים ליצירת [[המערך הראשון]] וב-[[1968]] ניצח על איחוד המפלגות על בסיסו הוקמה [[מפלגת העבודה הישראלית]]. במהלך [[תקופת ההמתנה]] שלפני [[מלחמת ששת הימים]], פרץ משבר מנהיגות, ואשכול נאלץ למנות כ[[שר הבטחון|שר ביטחון]] את [[משה דיין]], ולהקים את ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות [[תנועת החרות]]. לשותפות זו קדמה החלטתו מ-[[1964]] להעלת עצמותיו של מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית [[זאב ז'בוטינסקי]] לקבורה בישראל.
 
לאחר מלחמת ששת הימים הוסיף להחזיק בתפקיד ראש הממשלה עד יום מותו מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ב-26 בפברואר [[1969]].