כלכלה משתפת – הבדלי גרסאות

 

פלטפורמות משתפות אלה מציעות גישה (ולא בעלות) למשאבים ושירותים, מאפשרות צמיחה ויראלית בשל מספר המשתמשים הרב, מגבירות את היעילות באמצעות יצירת אמון בקרב המשתמשים בקהל (לעומת אמון שמבוסס רק על המותג) ולעתים קרובות מייצרות הזדמנויות לצרכנים להפוך ליצרנים-צרכנים (כלומר צרכנים שיכולים גם לייצר הכנסות מהמשאבים והיכולות שלהם) הנקראים ב[[אנגלית]] Prosumers.

 

ב -23 באפריל 2005, סרטון וידאו של 18 שניות פורסם באתר אינטרנט חדש. הווידאו בהשתתפות אדם אחד (ג'וואד קארים, אחד ממייסדי אתר האינטרנט) עומד לפני פילים בגן חיות ובפיו מסר קצר: "הדבר המגניב בחבר'ה האלה הוא שיש להם באמת, באמת, חדק ארוך. זה מגניב. וזה הכל". עם אמירה זאת, [[YouTube]] נולדה והפכה להצלחה מיידית, עם העלאה יומית של למעלה מ - 65,000 קטעי וידאו חדשים ואספקה של 100 מיליון צפיות וידאו מדי יום בחודש יולי באותה שנה. בשנת 2012, [[YouTube]] דיווחה כי בערך 60 שעות של קטעי וידאו חדשים מועלים לאתר שלה בכל דקה, ושברשות האתר שמונה מאות מיליון משתמשים ייחודיים בחודש. בשנת 2014, כבר ישנם למעלה ממיליארד משתמשים ייחודיים בכל חודש, ולמעלה מ - 6 מיליארד שעות של וידאו נצפים בכל חודש דרך האתר. [[יוטיוב]] היא פלטפורמה משתפת בכך שהיא מאפשרת ליצרנים-צרכנים לייצר תוכן (דהיינו להעלות סרטים לשרתי החברה) ולצרוך אותו באופן חופשי. האתר שינה את תעשיית המוזיקה (והקולנוע) באופן משמעותי.

 

הכלכלה המשתפת כוללת מחד את הצרכנים, אשר יוצרים את הערך בפלטפורמות (לדוגמה, משכירי הדירות או הרכבים) וכמובן החברות אשר בונות את הפלטפורמות המשתפות. החברות מייצרות רגולציה פנימית אשר מטרתה יצירת אמון של המשתמשים וזאת בנוסף לאמון בנותני השירות או הנכסים. כלומר, על המשתמשים בפלטפורמה משתפת לתת אמון הן בפלטפורמה והן בנותני השירותים האחרים, הנקראים צרכנים-יצרנים (ב[[אנגלית]]: prosumers). לרוב אמון זה נבנה על ידי דירוג עמיתים, לייקים או הערכה מילולית.

 

המודלים העסקיים של כלכלה משתפת, שצמחו בשנים האחרונות מביאים עמם שינוי גדול ותקווה להבטחה גדולה וחדשה. פלטפורמות של כלכלה משתפת מצליחות לחבר בדרך חדשה בין רצונות וצרכים שלא מקבלים מענה בשוק הקיים, למשאבים עודפים או לא מנוצלים. פלטפורמות אלה מצליחות לחבר בין אנשים פרטיים, ארגונים ומשאבים בצורה כל כך יעילה ומגוונת, שנראה כי הכלכלה המשתפת היא אחת המגמות החשובות ביותר בתחום הכלכלי חברתי בימינו. הזמן הקצר שבו הצליחה הכלכלה המשתפת ליצור השפעה מהותית ברמה הכלכלית-חברתית וסביבתית על תחומי עיסוק שונים גרמה לכך שפרשנים, עיתונאים והוגי דעות אחרים, מעריכים כי ההשפעה של תופעה זו רק תלך ותגדל בשנים הקרובות. כך למשל מגזין [[האקונומיסט]] הכריז על שנת 2013 כשנת ה[[צריכה המשתפת]]. ("The Year of Collaborative Consumption").

 

על פי [[האקדמיה ללשון העברית]] (מס' פנייה: 47378) יש לעשות שימוש במושג "כלכלה משתפת" ולא "כלכלה שיתופית", שכן "[[שיתופי]]" משמעו שייכות לכל, דהיינו לפלטפורמה שיתופית דין אחד לכל. לדוגמה, ב[[מושב שיתופי]], האדמות, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החקלאית הם רכוש אגודה משותפת לכלל החברים, ואילו בית המגורים וחשבון הבנק של כל משפחה הוא פרטי. בכלכלה משתפת ההפך הוא הנכון. עיקר הערך שייך לבעלים וליזמים של הפלטפורמה והערך הפרטי (בדומה לבית ולחשבון הבנק) שייך למשתמשים. למעשה, בעלי הפלטפורמה '''משתפים''' את המשתמשים ביצירת הערך ונותנים להם ליהנות מהערך שנוצר. [[שיתוף]] הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו. אבל בכלכלה המשתפת המצב איננו סימטרי ולמעשה הפלטפורמה מקבלת את עיקר הערך ובפרט, החברה לא תלויה בפרט שמשתמש בה אלא בקהילה ויכולה לדוגמה להוציא את הפרט מהפלטפורמה במקרה שהתנהגותו לא סבירה בעיניה.

לעומת זאת, [[צריכה שיתופית]] היא אכן סימטרית (בין הצרכנים) ולכן השימוש במונח זה בעברית תקין.