יוסף גרפינקל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 58:
משנת 2007 מנהל גרפינקל יחד עם גנור חפירות ארכאולוגיות ב[[מבצר האלה|חורבת קייאפה]] אותה הוא מציע לזהות עם העיר ה[[מקרא]]ית שעריים. בחפירות חשפו החוקרים מבצר המוקף חומה באורך של כ-700 מטר וסביבה ביצורים רבים. לדברי החוקרים, העובדה כי האתר נמצא על ציר התנועה הראשי בעמק האלה, הביצורים במקום והעדר הממצאים ה[[פלשתים|פלשתיים]] מעידים כי חורבת קייאפה הייתה עיר מבצר חזקה בגבולה המערבי של [[ממלכת יהודה]]{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=491&id=1318#as חורבת קאייפה: ביצור הגבול בממלכת יהודה], יוסף גרפינקל, האוניברסיטה העברית וסער גנור, [[רשות העתיקות]]}}.
ביולי 2008, בעונה השנייה של חפירות במבצר, גילו גרפינקל וגנור [[אוסטרקון]] (שבר קנקן חרס) ברצפת אחד המבנים, שעליו חמש שורות של טקסט עברי כתוב בדיו ב[[כתב פרוטו-כנעני]]. שפוענח מאוחר יותר כטקסט עברי מובהק, המכיל פעלים שאינם קיימים בשפות אחרות. על פי אחת הדעות, בטקסט מופיעה קריאה בעלת מאפיינים סוציאליים להגן על המעמדות החלשים, להתייצב לצידם ולתמוך בהם. [[תיארוך פחמן-14]] של ה[[שכבה ארכאולוגית|שכבה]] בה נמצאה הכתובת שנעשה באמצעות
לדברי גרפינקל וגנור, גילוי המבצר, חשיפת האוסטרקון ושאר הממצאים באתר, מספקים עדות חד משמעית לקיומה של ממלכה בימי [[דוד המלך]] ולקיומן של ערים בצורות ביהודה כבר ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]]. מכאן כי לא ייתכן שהמעבר מחברה [[כפר|כפרית]] (תקופת הברזל I) לחברה [[עיר|עירונית]] (תקופת הברזל II) בישראל ויהודה התרחש רק בסביבות שנת 900 לפנה"ס, כגישת [[ארכאולוגיה מקראית#המאבק על הממלכה המאוחדת|הכרונולוגיה הנמוכה]]{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=517&id=1518#as חפירות חורבת קאייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”], האוניברסיטה העברית וסער גנור, [[רשות העתיקות]]}}{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|סערה בעולם הארכיאולוגיה: האם בחירבת קייאפה נמצאה הוכחה לקיומה של ממלכת דוד?|1.1171931|21 באפריל 2011}}.}}.
|