אני רואה אותה בדרך לגימנסיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור, replaced: http://2nd-ops.com ← http://web.archive.org/web/20161115012612/2nd-ops.com (2) באמצעות AWB |
|||
שורה 13:
:[השיר] מבטא רחשי-לב של רבים וטובים, אשר נפשם יוצאת אל אותן נערות מתפתחות ובעלות עור חלק, איברים ארוכים, תנועות גמישות, נעורים פורצים{{הערה|אף לא אחד ממאפיינים פיזיים אלה מופיע בפזמון שלפנינו.}} וכן הלאה. זאבים ותיקים, ששיניהם מתנדנדות ושערם מאפיר – מחניקים אנחה למראה איילות החן העוברות על פניהם, בדרך לגימנסיה, בדרך אל שפת הבריכה ועל יד שולחנם המשרדי. אלא שכל זה תיקני, שייך לנורמה החברתית המותרת. עובדה, אפילו מזמרים על כך מעל גלי האתר, ללא צנזורה פנימית. אבל היכן הפזמונאית שתעז לשיר: "אני רואה אותו בדרך לגימנסיה..." ומכאן יבוא תיאור פלאסטי של איברי גופו המתפתחים, המוצקים, האסתטיים, הפרופורציות הנכונות. ידובר גם על השפתיים הרעננות, השיער הרך שצימח על ידיו וחזהו. [...] יאוזכרו פרטים נוספים הקשורים בהופעתו הנערית, המעוררת געגוע... ולבסוף יבוא מתן הלגיטימציה: "אני יודעת שבשבילי הוא אבוד". האם גם לנו מותר לחשוק בנערים הללו? האם גם לנו מותר [להתבטא כך?]{{הערה|{{מעריב|תמר אבידר|שוק הבשר|1985/12/27|13305}}.}}
המשפטנית הפמיניסטית [[אורית קמיר]] כתבה על כך:
:היה משהו בשיר הזה שהטריד אותי. ה-[[הטרדה מאיימת|stalking]] מזיל הריר של הגבר הבוגר ביחס לנערה צעירה; הערגה הנוגה שלו, מלאת הרחמים העצמיים, ללוליטה, בת השכנים. הנהייה אחריה כשהיא עוברת מן הכיתה אל האוגדה, והפלישה – ולו במחשבה – אל פרטיותה המינית ("האם כבר מישהו פיתה, את המלכה של הכתה?"). אבל משפט אחד בשיר ראוי לתשומת לב מיוחדת: "היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע". וזה כל ההבדל. אגואיסטית, אינפנטילית, פתטית – תשוקתו של הגבר המבוגר לילדה השכנה נותרת בשיר פנטזיה בלתי ממומשת. כן, הוא מביע אותה במילים נוגות עם מנגינה כובשת לב, ואריק אינשטיין אף מזמר אותה בבריטון המרעיד את הנשמה. אבל הנערה עצמה לא יודעת ואף פעם לא תדע. הכמיהה נותרת במסגרת חופש המחשבה וחופש הביטוי; היא אינה יוצאת מן הכוח אל הפועל, אינה מתממשת במעשים, שהיו עלולים להפוך לפגיעה נצלנית מצד גורם חזק יותר הגורמת נזק לצד החלש יותר.{{הערה|1=[[אורית קמיר]], [http://web.archive.org/web/20161115012612/2nd-ops.com/orit/?p=65862 אני רואה אותה בדרך לגימנסיה; אני חושב שבשבילי היא אבודה], באתר "במחשבה שנייה", 28 בנובמבר 2013}}
[[דבורית שרגל]] התייחסה לשיר באופן דומה:
:"אני רואה אותה" הוא נכס צאן ברזל במוזיקה העברית, אבל נניח שהיה נכתב היום, נראה לכם שלא היו נשמעים קולות על השערורייה הפדופילית? אני די בטוחה שכן. לזכותם של רוטבליט/איינשטיין עומדת השורה "היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע". הם לא מממשים את התשוקה לילדה, אבל היא קיימת לגמרי.{{הערה|1=[[דבורית שרגל]], [http://velvetunderground.co.il/?p=50889 כולם ראו אותה בדרך לגימנסיה], "[[ולווט אנדרגראונד]]", 21 בנובמבר 2013}}
שורה 28:
* [https://www.youtube.com/watch?v=yYW-8iacVZQ אני רואה אותה בדרך לגימנסיה] בביצועו של אריק איינשטיין, בערוץ [[YouTube]] של אריק איינשטיין
* {{הארץ|בן שלו|מיהו הגיבור האובססיבי של השיר "בדרך לגימנסיה"?|1.2623808|1 במאי 2015}}
* [[אורית קמיר]], [http://web.archive.org/web/20161115012612/2nd-ops.com/orit/?p=65862 אני רואה אותה בדרך לגימנסיה; אני חושב שבשבילי היא אבודה], באתר "במחשבה שנייה", 28 בנובמבר 2013
* נתי מופלג, [http://www.musicreviews.co.il/lolita/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A5-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C/ אריק איינשטיין מציץ למלכת הכיתה בדרך לגימנסיה], באתר "המנתח", 11 בינואר 2010
{{קישורי סינגלים}}
| |||