יעקב מרידור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הערות שוליים: קטגוריה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 49:
ב-[[1932]] עלה לארץ ישראל. הצטרף ל[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] וכונה בארגון "בן-חנוך". בעת מלחמת העולם השנייה השתתף ב[[פעולת האצ"ל בעיראק]], בשליחות הבריטים יחד עם מפקד האצ"ל [[דוד רזיאל]], [[יעקב סיקא אהרוני]] ו[[יעקב תרזי]]. לאחר ש[[דוד רזיאל]] נהרג בפעולה זו, במאי [[1941]] התמנה מרידור במקומו למפקד האצ"ל, במהלך אותה התקופה התגורר מרידור בהחבא בבניין אשר היה שייך לפעיל הארגון עובדיה לזרי, ברחוב סוקולוב 82, בתל אביב, מרידור שימש כמפקד האצ"ל עד דצמבר [[1943]], עת העביר את הפיקוד על האצ"ל ל[[מנחם בגין]]. בגין מינה את מרידור לסגנו.
ב-[[13 בפברואר]] [[1945]] הוסגר מרידור לבריטים על ידי חוליה של ה[[פלמ"ח]] מלווה בשוטרים בריטים שפרצו לביתו ב[[רעננה]]. הוא הוטס למחנות מעצר ב[[אריתריאה]] וב[[קניה]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3089 הסגרתו של יעקב מרידור], באתר "דעת".}}.
לאחר מלחמת העולם השנייה נודע מרידור בסדרה של [[הבריחות ממחנות המעצר באפריקה|נסיונות בריחה ממעצרו באפריקה]], שם הוחזק כאחד מ[[גולי אצ"ל ולח"י]]. ניסיונות הבריחה, שהאחרון שבהם, במרץ [[1948]] הסתיים בהצלחה, מתוארים בספרו "'''ארוכה הדרך לחרות'''".▼
▲
עם קום המדינה חזר לארץ. הוא נעצר אחרי פרשת [[אלטלנה]], ולדבריו, הציע לו [[איסר הראל]] עם שחרורו לכהן כסגן הרמטכ"ל, אך הוא סירב. נבחר ל[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]] ו[[הכנסת השנייה|השנייה]] כנציג "[[תנועת החרות|חרות]]". במהלך כהונת הכנסת השנייה פרש לעסקים, וב-[[1951]] הקים יחד עם [[אשר בן נתן]] ויוסף קלרמן את החברה "[[אינקודה]]" שייבאה בשר משומר בקופסאות מ[[אריתראה]] ו[[חבש]]. פעילותה של החברה נקלעה לקשיים על רקע ה"[[צנע]]" של [[שנות ה-50]], ו[[ממשלת ישראל]] רכשה את החברה{{הערה|{{דבר|פנחס יורמן|גשר של בשר|1957/04/26|02100}}}}. לאחר הכישלון העסקי שב מרידור ב-[[1955]] ל[[הכנסת השלישית|כנסת השלישית]], וכיהן ברציפות עד [[הכנסת השישית]]. במשך כל השנים האלו כיהן כחבר ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]].
|