תלת דפורענותא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:פרשת מסעי באמצעות HotCat |
הגהה (חלקית) |
||
שורה 1:
בשבע השבתות שאחרי תשעה באב מפטירים בענייני נחמה, והן נקראות "[[שבע דנחמתא]]".▼
בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע ב[[נביאים]] מעניין [[פרשת השבוע]], בשבתות אלה, החלות ב[[ימי בין המצרים]], קוראים נבואות [[תוכחה]] של [[ירמיהו]] ו[[ישעיהו]] שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש.▼
* בשבת הראשונה, שבה קוראים את פרשת [[פינחס (פרשה)|פינחס]] או את פרשת [[מטות]], מפטירים ב[[נבואת הקדשה|נבואת ההקדשה]] שבפרק א' של [[ספר ירמיהו]], "דברי ירמיהו".(▼
==כינויי השבתות==
* בשבת השנייה, שבה קוראים את פרשת [[מסעי]] (או את מטות ומסעי יחד), מפטירים [[יהדות אשכנז|האשכנזים]] ו[[יהדות ספרד|הספרדים]] בפרק ב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו"), (ירמיהו ב, ד' עד ב, כ"ח{{הערה|האשכנזים מוסיפים את פסוק ד בפרק ג▼
בלשון העממית שבתות אלו נקראת 'שלושת השבועות'. בכמה ספרים הן מכונות 'תלתא דטיבותא', "שלושת שבועות הטובה", ובספרי המנהגים 'שבתות דש"ח', כראשי התיבות של ההפטרות הנקראות בהן במרבית קהילות ישראל: "דברי ירמיהו ({{תנ"ך|ירמיהו|א}}), "שמעו" ({{תנ"ך|ירמיהו|ב}}) ו"חזון ישעיהו" ({{תנ"ך|ישעיהו|א}}). כל אחת משבתות דש"ח מקבלת בהתאמה את שם ההפטרה הנקראת בה: 'שבת דברי', 'שבת שמעו' ו'שבת חזון'{{הערה|הנקראת גם 'שבת איכה' (בשל קריאת מגילת איכה) ו'שבת שחורה' (בשל היגון שבה).}}.
==קריאה בתורה ובנביאים==
▲בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע ב[[נביאים]] מעניין [[פרשת השבוע]], בשבתות אלה, החלות ב[[ימי בין המצרים]], קוראים נבואות [[תוכחה]] של [[ירמיהו]] ו[[ישעיהו]] שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש.
להלן קטעי הקריאה עבור כל שבת כפי שמקובל ברוב העדות:
▲
▲בשבע השבתות שאחרי תשעה באב מפטירים בענייני נחמה, והן נקראות "[[שבע דנחמתא]]".
▲
# בשבת שלפני תשעה באב קוראים את פרשת [[דברים (פרשה)|דברים]]. האשכנזים והספרדים מפטירים בפרק הראשון של [[ספר ישעיהו]], "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים"(ישעיהו א, א-כ). התימנים, שקראו את הפרק בשבוע שלפניו, קוראים בהמשך הפרק "איכה הייתה לזונה קריה נאמנה" (ישעיהו א, כ"א- ל"א).
ילדים ש[[שבת]] [[בר מצווה|בר המצווה]] שלהם
== מנהגים נוספים==
יש הנוהגים מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] מיוחדים ב[[שבת חזון]]. את הפטרת "חזון" יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא במנגינת [[טעמי המקרא]] של [[מגילת איכה]]. בכמה מקהילות הספרדים (בעיקר צפון אפריקה ומערב אירופה) יש הנוהגים לקרוא במנגינה עצובה את כל הפטרות תלת דפורענותא.
אצל [[יהדות איטליה|יהודי איטליה]] מנהג תלתא דפורענותא נהוג רק באופן חלקי. בשבתות הראשונה והשנייה הם נוהגים לקרוא הפטרות רגילות מעניין פרשיות השבוע, ורק ב[[שבת חזון]] הם קוראים את ההפטרת "חזון" הנהוגה אצל האשכנזים והספרדים.
יהודי [[ג'רבא]] ויהודי [[לוב]] נוהגים ב[[שבת חזון]] להפטיר "משא גיא חזיון" (ישעיהו פרק כב פסוקים א-יד).
▲ילדים ש[[שבת]] [[בר מצווה|בר המצווה]] שלהם חל בשבתות אלו יכולים לעלות לתורה כרגיל ולחגוג את בר המצווה{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=12854 שבת בר-מצווה בשבת חזון], הרב יעקב אריאל, אתר ישיבה; [http://www.masoret.co.il/Site/FAQ-detile.asp?id=1826&Catogory=1&SubID=1&TopBarCode=3 פרשת בר המצווה], הרב משה רודרמן, אתר מסורת; [http://www.yba.org.il/show.asp?id=21701&big_cat=1430 מנהגי שלושת השבועות], אתר ישיבות בני עקיבא}}.
אצל [[יהדות ספרד]] בתקופת הראשונים נהגו לומר קינות בשבתות של תלת דפורענותא. בתקופות מאוחרות יותר בוטל המנהג בשל היותו מנוגד להלכה האוסרת על אבלות בשבת. ברם קינות אלו המשיכו להיות מודפסות בסדרי הקינות הספרדיים ובקהילות מסוימות נהוג לאומרן לפני [[תפילת ערבית]] של [[תשעה באב]] (בכמה מקהילות צפון אפריקה והבלקן) או כחלק מהקינות של [[תפילת שחרית]] (בעיקר במערב אירופה).
| |||