ש"ס וילנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
* חידושי [[יעקב עמדן|היעב"ץ]], שיצאו לאור לראשונה – הועתקו מגיליונות הש"ס שעליהם כתב את הערותיו.
 
כמו כן הודפסו פירושים רבים ממהדורות עתיקות ונדירות של דפוסים ראשונים. על אלה נוספו חידושים של חכמי אותה תקופה, (ובייחודבדגש על יהדות ליטא, בה נדפס הש"ס הזה. מהדורה זו עמדה במוקד מאבק מו"לי מפורסם בינה ובין מהדורת הש"ס ב[[דפוס סלאוויטא]]. במחלוקת זו נתפסה כל מהדורה כמייצגת מחנה אחד בשוני הרעיוני והגיאוגרפי שבין המרחב החסידי והליטאי. כך למשל, במהלך בירור הדיון בין שני המו"לים הניצים בבית הדין הרבני, העלו מדפיסי ש"ס וילנה את הטענה כי אצלם, בניגוד לדפוס החסידי, יופיעו גם הגהותיו של [[הגאון מווילנה]], נציגה המובהק של יהדות ליטא ושל המחנה המתנגד לחסידות.

ואכן, בייחוד נוספו 'הגהות' או 'חידושים' פרי עטם של רבנים מן העיר וילנה (בה נערכה ההדפסה המחודשת), כמו חידושי [[שמואל שטראשון|הרש"ש]] וכן הגהותיו של בנו, הרב [[מתתיהו שטראשון]], וכך גם "הגהות חשק שלמה" - פרי עטו של הרב [[שלמה הכהן (רב)|שלמה הכהן]] מווילנה, שהיה שותף בעריכת הש"ס. זה האחרון התנצל בפני רב אחר ששלח לו חידושי תורה על מנת שיכללם וידפיסם בתוך הערותיו על הש"ס, וכך כתב: "כבוד הרבנים המדפיסים הם מקפידים מאד והזהירוני כמה פעמים שלא להכניס בהגהותי לא דבר ולא חצי דבר בשם אחרים כו' ואני ביקשתי מן המדפיסים כמה פעמים שיתנו לי רשות אבל לא הועילה מאומה" (ספר 'דברי שלום', דף קמ"ה). אפשר שזו גם הסיבה להכתרת התוספות הפרשניות הללו (מאת רבני זמנם של המדפיסים) כ'הגהות', משום הקפדתם של המדפיסים על קיצור תמציתי וחסכני.
 
בסוף כל מסכת נדפס חיבורו של מגיה הש"ס [[מרדכי פלונגיאן]], בשם "המתרגם", ובו ביאורי מילים לועזיות המופיעות ב[[פירוש רש"י לתלמוד]] וב[[תוספות]], בתרגום ל[[יידיש]] ול[[עברית]].