פרידריך קרס פון קרסנשטיין – הבדלי גרסאות

לאחר מסע ממושך של 10 ימים, בליל ה-3 בפברואר הגיע הכוח לאזור שבין [[האגם המר הגדול]] ו[[אגם תמסח]]. אך עם הנחתת הדוברה הראשונה על הגדה האפריקאית התגלה הכוח. החיילים ה[[הודו|הודים]] של כוחות [[הממלכה המאוחדת]] הצליחו להרוג ולקחת ב[[שבי]] את כל צוות כלי השיט. ב[[פניקה]], נסוג פון קרסנשטיין עם חייליו מזרחה ובכך תם למעשה [[הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה|קרב תעלת סואץ]]. הצבא הבריטי שלא היה מוכן למשימה מן הסוג הזה, לא רדף אחרי הטורקים שהצליחו לחזור לגבול הבינלאומי ב[[קו עקבה רפיח]] ללא אבידות כבדות. פון קרסנשטיין הגיע ב-[[20 ביוני]] [[1915]] ל[[ירושלים]] מותש וחולה [[טיפוס הבהרות|טיפוס]]. הוא אושפז ב[[מתחם אוגוסטה ויקטוריה]], מפקדת הכוחות הטורקים-גרמנים שעל [[הר הזיתים]].

 

 

עם חזרתו מגרמניה היה קרסנשטיין עד [[שואת הארמנים|לשואת הארמנים]] ב[[חלב (עיר)|חלב]]. קרסנשטיין לא נשאר אדיש ועמל לארגן סיוע הומניטרי לפליטים. דוגמה לנפש אותה הציל הקצין הגרמני היה הבישוף הקתולי של העיר [[קייסרי]] של מחוז [[קפדוקיה]]. קרסנשטיין סידר אישית להגמון דרכון, כך שהוא ועוזרו יוכלו לחפש מקלט במנזרי [[ירושלים]]. לבסוף עלה בידו לנסוע עם [[ג'מאל פאשה]] לאיסטנבול על מנת לדון בשערורייה. אך שיחות אלה לא העלו פרי. השגריר הגרמני, הברון מטרניך, שהסכים עם קרסנשטיין הוחזר לברלין זמן קצר לאחר מכן. חוויותיו אלה השאירו את חותמן עליו וגרמו לו להתנגד חריפות לפינוי [[נצרות|נוצריי]] ויהודי ירושלים.