פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
רב חסדא עמד בקשרים עם גדולי הדור, האמוראים הבולטים שבתקופתו. בנו של רב הונא רבו, [[רבה בר רב הונא]], היה חברו של רב חסדא. פעמים רבות בתלמוד הם מוזכרים יחד, באחדות מהן מסופר שישבו בצוותא כחברי ב[[בית דין (הלכה)|בית הדין]] והפליגו יחד ב[[ספינה]]. בצעירותו של רבה בר רב הונא שלח אותו רב הונא ללמוד אצל רב חסדא, אשר הדריך אותו בענייני [[בריאות]]. רב חסדא נשא ונתן הרבה עם [[רב נחמן]] ועם [[רב ששת]]. פעמים רבות בתלמוד מסופר על מפגש של רב חסדא עם אחד מהם או עם שניים מהם.{{הערה|1=רבה בר רב הונא: {{בבלי|שבת|י|א}}, פב ע"א, {{בבלי|חולין|קב|ב|ללא=שם}}, {{בבלי|שבועות|מח|ב|ללא=שם}}, {{בבלי|מנחות|לו|א|ללא=שם}}, ירושלמי ברכות פרק ב הלכה א. רב נחמן: {{בבלי|עירובין|מג|ב}}, {{בבלי|סנהדרין|ח|א|ללא=שם}}. רב ששת: {{בבלי|ברכות|ל|א}}, לג ע"א, {{בבלי|עירובין|סז|א|ללא=שם}}.}}
 
כך למשל מוזכרים דיונים משפטיים בין בתי הדין של רב חסדא ורב נחמן. אחת מהם התקיימה, כאשר בבית דינו של רב חסדא בא אדם לתבוע את חבירו שהכה את חבירואותו בידית של מעדר. רב חסדא הסתפק כמה הם סכום [[תשלומי בושת|תשלומי הבושת]] על פעולה כזו, שלח לרב נחמן: כידוע, מנהג הדיינין לגבות מן הבועט את חבירו ב[[ברך|ארכובתו]] של בועט שלושה [[סלע (מטבע)|סלע]]ים ל[[תשלומי בושת]], לפי שגדולה בושת מכת הארכובה מדחיפת היד, לבעיטה (ב[[רגל]]) - חמישה סלעים, להכאה ב[[אוכף]] של [[חמור]], - שלושה עשר; אך מה דינו של המכה את חברו בידית של [[מעדר]] או במעדר עצמו? שלח לו רב נחמן: חסדא, חסדא, [[קנס#קנסות ביהדות|קנס]]א אתה מגבה ב[[בבל]]?! (תשלום הבושת נחשב ל"קנס" שאין גובים אותו בבבל מחוסר סמכות לכך).{{הערה|1={{בבלי|בבא קמא|כז|ב}}.}}
 
חבר אחר של רב חסדא היה [[רב ששת]]. מסופר שכשהיו נפגשים זה עם זה הם רעדו מפחד זה מגדולתו בתורה של זה. [[שפתיים|שפתיו]] של רב חסדא היו מרתתות מה[[ברייתא|ברייתות]] של רב ששת (שהיה בקי מאוד) ומפחד שישאלנו שאלה או יפריך את דבריו באחת הברייתות שאינו בקי בהן, ואילו רב ששת, היה מזדעזע כל גופו מפלפולו של רב חסדא.{{הערה|1={{בבלי|עירובין|סז|א}}. על פי תרגום הרב [[עדין שטיינזלץ]].}}