גפת – הבדלי גרסאות

בתהליך יצירת הגפת נכתשים ונטחנים הזיתים לעיסה אשר ממנה מופרד השמן, לפיכך הגפת מורכבת מזיתים כתושים ,שברי גלעיני הזית, מעט מים ושאריות שמן<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171025065058:0">|{{קישור כללי|כתובת=http://www.olivebar.co.il/|הכותב=|כותרת=אתר חברה olivebar|אתר=|תאריך=}}</ref>}}. ניצולת הפקת שמן הזית עומדת על כ- 20%, דהיינו, הגפת מהווה כ- 80% מתהליך הפקת שמן הזית <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171025065058:1">|{{צ-מאמר|מחבר=שוורצפרב שחר|שם=אפיון פוליפנוליים וגלקוזידיים מגפת זית- תכונות ופעילות ביולוגית|כתב עת=עבודת גמר לתואר מוסמך בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה|עמ=4-5}}</ref>}}. בארץ נוצרים כ- 88,100 טון גפת בשנה, שמקורם ב- 301,000 דונם מטעי זיתים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מנהלת ההשקעות בחקלאות|שם=ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם|כתב עת=|שנת הוצאה=2003}}</ref>}}.

תהליך הפקת הגפת מהזית כולל 2 שלבים: א. כתישה ב. כבישה <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171025065058:0" />}}

== הרכב כימי <ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=S.Dermeche, M.Nadour, C. Larroche, F. Moulti-Mati, P. Michaud|שם=olive mill wastes|כתב עת=Biochemical characterizations and valorization strategies}}</ref>}} ==

== שימושי הגפת בעבר<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=עקיבא לונדון|שם=שימוש העקר|כתב עת=אלון נוטע|כרך=67|שנת הוצאה=2013}}</ref>}} ==

הספרות המקצועית בתחום תעשיית שמן הזית מכילה הצעות מגוונות של שימוש בגפת, החל מניצולו כחומר לדישון ועד לשימוש בו כמזון לבעלי חיים, אך אף הצעה לא זכתה ליישום רחב וכולל, בעיקר לאור העובדה שהגפת מכילה חומרים היכולים להזיק לתהליך העיכול של בעלי החיים <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20171025065058:1" />}}.

בנוסף משמשת הגפת להפקת שמן באיכות ירודה לתעשיית סבון<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pil-coal.com/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%A4%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%A7%D7%94|הכותב=|כותרת=אתר חברה "פתרונות ירוקים לחימום"|אתר=|תאריך=}}</ref>}}.