אחי גיבורי התהילה – הבדלי גרסאות

מ
עיצוב
(עריכה)
מ (עיצוב)
מתכונתו של הספר הוא כמגילה [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפית]] אותה רושם שמעון, על עצמו ועל אחיו גיבורי המרד, ומוסרה לציר [[הסנאט הרומי]] לנטולוס סילאנוס שמגיע לארמונו בירושלים על מנת ללמוד על [[ארץ ישראל]] ועל [[העם היהודי]] היושב בה עבור הסנאט. בסוף הספר מופיע המכתב שכותב לנטולוס סילאנוס לסנאט, המתאר את מפגשו עם "הטיפוס היהודי" ועם שמעון הנשיא ואשתו בפרט. חלק זה עוסק בהשוואות בין התרבות הרומית לבין [[התרבות היהודית]], ובייחוד בתפיסה היהודית בדבר ה[[חופש]], הנגזרת מזיכרון [[יציאת מצרים]], זיכרון השיעבוד וחוקי העבדות המתקדמים שהנהיגה החברה היהודית, שייצרו חברה שכלתנית שלא התבססה על [[עבדות|מעמד עבדים]] רחב כבשאר התרבויות הקדומות ותרבות רומי בפרט.
 
הספר העוסק בעצמאות היהודים פורסם בשנת [[1948]], בעיצומה של [[מלחמת השחרור]]. הוא מוקדש {{ציטוטציטוטון|מרכאות=כן|תוכן=לאשר הם שם, יהודים ולא יהודים, שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק-יומין ובלתי-נשלם על חירות האדם וכבודו.}}.
 
פרסום הספר יצר חילוקי דעות בין פאסט [[המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית|למפלגה הקומוניסטית]] בה היה חבר, שלא ראתה את השאיפות הלאומיות הציוניות בעין יפה.